הפרעת קשב וריכוז – ADHD

תכשירי ריטלין לילדים, ריטלין תופעות לוואי, ריטלין התמכרות

 

. האם ריטלין הוא סם?

נשאלת שאלה פשוטה והיא האם ריטלין מוגדר כסם ואם כן האם ריטלין לילדים גורם להתמכרות, האם הוא מסוכן ואיך יתכן שניתנים סמים לילדים ( ועוד לילדים צעירים בגן או בבי"ס יסודי? )

ריטלין או מתילפנידט שייך לתרופות המעוררות הנמצאות בפיקוח עקב פוטנציאל להתמכרות.

בפקודת הסמים המסוכנים של ישראל, בניגוד לפקודות דומות במדינות כמו ארצות הברית או בריטניה אין חלוקה של הסמים לרמות. בישראל, כל הסמים מוגדרים כמסוכנים ואין שום אבחנה בין סמים קלים לסמים קשים.

עם זאת באופן מעשי ריטלין לא גורם להתמכרות!!!!!!! מיליוני ילדים נוטלים את התרופה בכל העולם ואין דיווחים על התמכרות.

סם צריך למלא מספר תנאים –

1. שינוי במצבי רוח כולל מצבי התרוממות הרוח (אאופוריה).

2. שינויים במצב תפיסת המציאות – הזיות.

3. תחושה מתגמלת ולכן צורך כפייתי להמשיך ולצרוך את החומר.

4. התמכרות פיזית ומנטלית ותופעות של תסמונת גמילה כאשר יש הפסקה של השימוש בחומר.

את כל התנאים לעייל ריטלין לא ממלא!!! לעתים נדירות יש לאחר נטילת תחושה של מצב רוח טוב ובמקרים מאוד נדירים תוארו הזיות אך ברוב המכריע של המקרים אין כלל תופעות אשר ניתן להגדירן כאופייניות לסמים. ברור כי יתכנו תופעות לוואי שונות בצריכה לא מבוקרת של התרופה.

הנסיונות החוזרים ונשנים ליחס לתרופה זו השפעה ממַכרת עם תופעות לוואי בריאותיות קשות מטעים ועלולים למנוע מציבור הילדים וההורים (החווים את קשיי הילד ומצוקתו) טיפול פשוט, יעיל ובטוח המסייע להם לעבור תקופה קריטית בעיצובם החברתי האקדמי והנפשי. יש לחזור ולהדגיש כי במרבית המקרים משמש הריטלין תוספת לשיטות טיפול אחרות ולא טיפול יחיד, ובלעדיו תקטן ההצלחה של שיטות טיפול חינוכיות, פסיכולוגיות ואחרות.

לסיכום ריטלין היא תרופה, לא סם! היא שייכת לקבוצת חומרים מעוררים המוגדרים כבעלי פוטנציאל להתמכרות ולכן היא נתונה לפיקוח. ריטלין לא גורם להתמכרות ואין לו מאפיינים אחרים של סמים. השימוש בחומר זה הוא רפואי לכל דבר, הוא ניתן על ידי רופאים מומחים אשר הוסמכו לכך על ידי משרד הבריאות. זוהי תרופה בטוחה מאוד לשימוש כאשר יחד עם זאת יש לה תופעות לוואי קלות (כמו לכל תרופה הנמצאת בשימוש כיום).

•  "האם ריטלין לילדים מעכב את הגדילה של הילדים המשתמשים בתרופה?" - אין הוכחות לטענה זו כאשר משתמשים בריטלין עפ"י המינון המקובל עם הפסקה מבוקרת של מתן התרופה בסופי שבוע ובתקופות חופש (כולל חופשת הקיץ). להפך, יש נתונים המצביעים על-כך שבחלק מהילדים חלה האצת הגדילה במהלך הטיפול.

במחקר מסוים נבדקה גדילה של 124 ילדים ומבוגרים זכרים עם אבחנה של ADHD . ההשוואה בוצעה מול קבוצה של 109 ילדים ללא הפרעות קשב. נמצא פער של שני ס"מ בין ילדים עם ADHD לבין קבוצת ביקורת. הבדל זה נמצא בגיל צעיר ולא בהמשך בגיל ההתבגרות וההבדל לא קשור למתן תרופות. לא נמצאו הבדלים במשקל וכמו כן לא נמצא שוני או איחור בהופעת סימני התבגרות.

כלומר ADHD יכול להיות קשור להאטה זמנית בגילה אשר משתפרת לקראת גיל ההתבגרות. האטה זו אינה קשורה למתן תרופות כגון ריטלין.

יצוין כי בוצעה עבודה דומה לגבי בנות ולא נמצא בהם הבדל בין קבוצת הבנות עם ADHD לבין קבוצת הביקורת.

נעשו מחקרים רבים בנושא הגדילה בילדים הנוטלים ריטלין וכיום העדויות המצטברות כפי שהוצג גם בכנסים בתחום זה, מצביעות על שינוים מינימליים בגובה בילדים (המטופלים בריטלין). שינוי זה נמדד בדרך כלל בחודשים הראשונים לטיפול ומתוקן בהמשך.

כך למשל בעבודה שבוצעה על 237 ילדים שטופלו בקונצרטה נמצאה ירידה מתונה במשקל וכן בגובה, בעיקר בחודשים הראשונים לטיפול, כאשר בסוף המחקר נמצאה ירידה של חצי ס"מ. המסקנה של המחקר הייתה שההשפעה המצטברת של הטיפול בקונצרטה על המשקל והגובה של המטופלים היא ללא משמעות קלינית.

כלומר – המחקרים בתחום זה לא הוכיחו פיגור בגדילה לאורך זמן בילדים המטופלים בריטלין בילדים!

3. "המורים רוצים שקט בכיתה, הם רוצים לדחוף ריטלין לכל ילד, שישבו כמו רובוטים" -

אמירות אלו מוכרות לכולנו ומצוטטות בחדווה על ידי המתנגדים לטיפול התרופתי. אין ספק כי הורים רבים שותפים לתחושה זו שבה כביכול מורים מכתיבים לרופאים מדיניות טיפול רפואית .

המורים רוצים שקט בכיתה! – מי שקורא משפט זה יכול לתומו לחשוב כי אם הוא יכנס לכיתה כיום תקדם אותו דומיה, שקט ושלווה כאשר ילדים עם מבט זגוגי תולים עיניים במורה ומהנהנים בראשם בצייתנות.... כמובן שהאמת שונה לחלוטין.

מערכת החינוך בישראל עברה תהליך של דלדול מתמשך באמצעים הניתנים למורים לאכיפת משמעת. ההורים עצמם יותר אלימים מילולית (ולעתים אף פיסית) ומגלים מעורבות רבה בנעשה בבית הספר. מתבססת מציאות בה המורים נרדפים ואף מאוימים על ידי הורים, לעתים על ידי עורכי הדין, על ידי גורמי הפיקוח של משרד החינוך וכן על ידי התקשורת.

ולכן - מי רוצה שקט בכיתה? האם רק המורים? ומה עם ההורים? האם אנו לא רוצים שילדנו ילמדו ושלא יפריעו להם ילדים אחרים? זוהי חובתנו כהורים לדאוג שילדנו יגיעו מסודרים ונקיים לבית הספר, עם אוכל בתיק ויתפקדו כמצופה מהם. איננו יכולים "להפיל את התיק" הזה רק על המורים! האם מה שאנחנו כהורים לא מצליחים לבצע בבית אנו מצפים מהמורים בביה"ס? הורים לילדים עם לקויות קשב יודעים עד כמה קשה לעתים למשמע אותם ובאילו אמצעים הם נאלצים לנקוט. האם המורים יכולים להשתמש באמצעים אלו, האם אנחנו מוכנים לכך? האם להורים לא חשוב שילדיהם לא יסתבכו בקטטות, מריבות שבחלקן יכולות להסתיים בפציעות, חבלות ואף בתביעות משפטיות!

ומה עם הילדים? האם מישהו שואל אותם לגבי תחושותיהם? האם מישהו נותן את הדעת לילד אשר יוצא מדי הפסקה ל"משימת הישרדות" חדשה בחצר בית הספר? ומה הם חשים כאשר מדי שיעור הם מורידים פרופיל ומתפללים שהמורה לא ישאל ויביך אותם לפני כולם? ומה התחושה שלהם בזמן חלוקת מבחנים?.

ריטלין לילדים גורם לילדים רבים לחוות תחושה משכרת של הצלחה, של שיפור הדימוי העצמי, של שינוי לאווירה מפרגנת של המורים ההורים ולעתים אף החברים. האם יש משהו אשר ישווה לתחושת ההקלה של ילדים החווים הצלחה לימודית וחברתית?

לסיכום כולם צריכים שקט בכיתה!!! – גם המורים, גם ההורים ובעיקר הילדים! ילד צריך ללכת ללמוד בבית הספר ולא ללכת כל יום ל"סיפור מלחמה" חדש. ברור כי הטיפול התרופתי הוא לא האמצעי הבלעדי לכך אך לעתים הוא אמצעי חיוני השומר לא רק על השקט של הילדים בכיתה אלא גם על בטחונם הפיסי!

•  "איך הסתדרנו פעם? למדנו גם בלי התרופה, פעם משמעת הייתה משמעת, לא כמו היום...."

אף זו אמירה שכיחה, שטחית ומטעה. כשהיינו צעירים לא הייתה אלימות בבית הספר, הילדים ישבו ממושמעים בכיתה, כולם סיימו עם תעודות בגרות.... יכול להיות שהתאור נכון, אך לא בארצנו....

המציאות פעם הייתה פשוטה מאוד, ילדים שלא רצו ללמוד נשרו בגיל צעיר מבית הספר, למדו מקצוע או מקצועות תוך שהם מתגלגלים מתעסוקה אחת לאחרת.... איך אנו יודעים זאת? פשוט מאוד, הם באים כיום עם ילדיהם לאבחון... אנו רואים את הדוק הרטוב שמופיע בעיניהם במהלך הפגישה, את תחושת ההחמצה, את תת ההשגיות ולבסוף הם שואלים בקול מבויש – "דר', גם אני יכול לעבור אבחון?"

קיים תחום שאנחנו מנסים להפחית מחשיבותו וזאת במטרה להגן על ההורים והכוונה היא לסיבוכים של הפרעת קשב לא מטופלת. קיים שיעור גבוה של מצבים פסיכיאטריים שונים כולל חרדה, דיכאון, הפרעת התנגדות ( Oppositional defiant disorder ) והפרעת התנהגות ( Conduct disorder ), נטייה להתאבדות, להתמכרות לסמים, לתאונות דרכים – מצבים אלה ואחרים הם בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסיה זו והם גבוהים בצורה ברורה באוכלוסיה של ילדים ומבוגרים אשר אינם מטופלים טיפול תרופתי.

זהו נתון חשוב מעין כמוהו – כל הגורמים המנפנפים ברשימות אלו ואחרות של תופעות לוואי של ריטלין לא מצביעים לשם האיזון ההוגן על המשמעות לטווח הארוך של הפרעה זו כאשר היא לא מטופלת!!!

•  שמעתי שיש תחליפים לריטלין, אני מעדיף לתת חומרים צמחיים – ראשית יש לקחת בחשבון כי גם תכשירים המופקים מצמחים עלולים להזיק לטווח הרחוק. לא תמיד קיימת בקרה על הפקת תכשירים אלה, לא בוצעו מחקרים לטווח ארוך לגבי השפעתם לטווח הרחוק.

בעיקרון אין לפסול על הסף יעילות תכשירים ממקור מצחי. כיום יש מספר תכשירים כגון אינטרה, Pedi-ADD , תמציות פרחי באך ועוד, אשר המשווקים שלהם טוענים ליעילותם לשיפור קשב, ריכוז והתנהגות. ניתן לנסות תכשירים אלו כאשר יש לקחת בחשבון כי לעתים הטיפול יקר וקשה לביצוע (לעתים יש לקחת את התכשיר כל שעתיים והילדים מתקשים בכך). עד שלא יבוצעו מחקרים מדעיים מבוקרים המוכיחים את יעילות שיטות אלה קשה להצהיר כי נמצא תחליף לתרופות המקובלות.

לכן על הורים המעדיפים שיטות טיפול אלטרנטיביות לקחת בחשבון מספר שיקולים:

א. חומרים ממקור צמחי יכולים להזיק לא פחות מחומרים כימיים ! הדעה כי תכשירים ממקור צמחי לא מזיקים עשויה להיות נכונה אך יש גם יוצאים מהכלל (חלק מהתרופות הרעילות ביותר כגון תכשירי דיגוקסין מקורם צמחי!).יש לבחון (וזהו נושא קשה מאוד לביצוע) מה מקור התכשירים, האם הם מיוצרים על פי רישיון או מיובאים על יד חברה מוכרת.

ב טיפולים אלו יקרים - קיימת נטייה מובנת של ההורים לחפש שיטות אלטרנטיביות ולעתים הם מתרוצצים בין הרבה מרפאים הממליצים על שיטות שונות, אשר הן לעתים לא זולות.

ג. קושי למלא אחר הנחיות הביצוע - לעתים הילדים מתקשים לבצע את הנחיות הכרוכות בשיטות הטיפול השונות ובמיוחד כאשר עליהם לבלוע תכשיר מסוים מספר רב של פעמים במשך היום.

ד. איבוד זמן - הנסיונות לטיפול אלטרנטיבי גורמים לעתים באיבוד זמן יקר. לכן במידה ויש שיפור בהחלט ניתן להמשיך בטיפול אלטרנטיבי ומאידך אין להתמיד בו אם אין בו תועלת.

למה לריטלין "יצא שם כל כך רע"? היו בזמן האחרון כתבות בעיתונים שמאד הבהילו אותנו! לא מוכן להתקרב לתרופה הזאת, זהו סם! השכנים אמרו לי : אל תעיזו לתת את התרופה לילד שלכם!

משפטים אלו ודומים להם נשמעים לעיתים קרובות מפי ההורים אשר מוכנים לכל טיפול, רק לא ריטלין.... ואכן דומה כי אין תרופה המעוררת יותר חשש בלב ההורים מאשר תרופה זו.

למה ההורים כה חוששים מהתרופה?

יש סיבות רבות ומגוונות לכך ואמנה רק את חלקן:

•  התרופה שייכת לקבוצת התרופות המעוררות . לכן הרישום והנפקת התרופה היא על פי הכללים החלים על תרופות נרקוטיות (תרופות משככות כאבים) – עם זאת יש להדגיש שוב ושוב אין שום סכנת התמכרות בנטילת התרופה .

•  סטיגמה מכיוון שריטלין היא תרופה מאוד יעילה היא משמשת לטיפול במגוון מצבים הכוללים היפראקטיביות (פעילות יתר), הפרעות קשב וריכוז, אלימות, אי שקט (כולל בילדים עם פיגור שכלי), הפרעות התנהגות אחרות, קשיי למידה. במהלך השנים נוצרה סטיגמה שמי שמטופל בתרופה הוא ילד חריג, היפראקטיבי ועוד. ההורים חוששים כי תידבק לילד תדמית שלילית.

•  "אני לא רוצה לתת לילדים שלי חומרים כימיים ולתקופה ארוכה "- הטיפול בריטלין הוא בדרך כלל למספר שנים ונוצר חשש כי מתן תרופה המכילה חומרים. כימיים שונים עלולה להזיק לילד לטווח הרחוק – התרופה נמצאת בשימוש מעל 60 שנה וטופלו בה מיליוני ילדים. לא נמצאו הוכחות לחששות אלו. התרופה מתפרקת לחלוטין מהגוף תוך מספר שעות ולא מצטברת בגוף.

•  כתבות עוינות בעיתונות ללא ספק ריטלין היא אחת התרופות המושמצות ביותר. אחת למספר חודשים מתפרסמת כתבה המציגה כביכול את הנזקים הקשים של התרופה. בהכנת כתבות אלו יש גם כוונה אמיתית ואמונה של כותבי המאמרים על נזקים כביכול של טיפול תרופתי, על הקלות בה מומלץ הטיפול ועוד. עם זאת לעתים מסתתרים גם שיקולים כלכליים בהכנת כתבות אלו של גורמים מסחריים המתפרנסים משיטות אלטרנטיביות ויש לקחת זאת בחשבון. שיטה פסולה בכתבות אלו היא הצגת מקרים של שימוש ב ריטלין לילדים אשר גרם לנזק כביכול . זוהי אמנם טכניקה עיתונאית מקובלת אך קשה מבחינה מדעית ואובייקטיבית להוכיח אם אכן מדובר בנזק אמיתי הקשור לתרופה או בסיבה שונה לחלוטין. יש לזכור כי מיליוני ילדים מטופלים בתרופה זו . בתוך קבוצת המטופלים ייתכנו תופעות שונות אשר חלקן כלל לא קשור לטיפול.

תופעות הלוואי של ריטלין:

•  ירידה בתאבון -השפעה זו חולפת בד"כ לאחר מספר שעות וניתן להתגבר על בעיה זו ע"י מתן ארוחת בוקר במקביל לנטילת הכדור .

•  קשיי הרדמות - במידה והתרופה ניתנת בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בערב. לכן לא מקובל לתת את התרופה מעבר לשעה 04 00 אחר הצהריים.

•  כאבי בטן, בחילה, כאבי ראש - תלונות אלו מתוארות בעיקר בשבועות הראשונים לטיפול והן חולפות בהמשך. במידה והתלונות משמעותיות יש להפחית את מינון התרופה.

•  תגובה "הפוכה", הופעת אי שקט ופעילות יתר לאחר חלוף השפעת התרופה : במקרים אלו ניתן להוסיף בצהריים מנה נוספת, קטנה של ריטלין ואז בד"כ התופעה נעלמת או פחות חריפה. לעתים ניתן להחליף לתכשיר ארוך הטווח ( Ritalin SR ) או בתכשירים החדשים קונצרטה וריטלין LA .

•  "הילד שקט מדי, נראה עצוב והוא מרבה לבכות לאחרונה" – התופעה נצפית במינונים גבוהים כאשר הילד מתנהג בצורה שקטה מהרגיל ואף נוטה לשינויים במצב הרוח כולל בכי. במקרים אלו יש להוריד את מינון התרופה עד להעלמות תופעות אלו (לעתים יש דווקא להוסיף מנה נוספת בצהריים במידה והתופעה נצפית לקראת השעה בה השפעת התרופה נעלמת). במידה והתופעה מתמידה יש לשקול הפסקת הטיפול התרופתי בריטלין ולנסות טיפול אחר.

•  פריחה – תופעה נדירה ויש לדווח עליה (כמו על כל תופעת לוואי) לרופא. לעתים תופעה זו מחייבת הפסקת הטיפול התרופתי.

× תנועות בלתי רצוניות (טיקים ) – הכוונה לתנועות בלתי רצוניות בפנים כולל מצמוצים, הסטות מבט, העוויות של הפנים כולל "משיכות של האף" וכן השמעת קולות כולל קולות כחכוך (ניקוי גרון), קולות גרוניים או קולות שאיפה עמוקה. התופעה נצפית ב- 10% מהמשתמשים. במקרים אלו נהוג להפסיק זמנית או תמידית את מתן התרופה (או שמשלבים טיפול עם תרופה המפחיתה את התבטאות הטיקים). יש לציין כי יתכן והקשר בין תופעות אלה מקרי (עקב השכיחות הגבוהה של טיקים בגיל הילדות). חלק מהמומחים בתחום זה סבורים שהריטלין אינו גורם לטיקים, ואף אינם ממליצים על הפסקת הטיפול במקרים אלו.

השיקול למתן התרופה צריך לקחת בחשבון את הנזקים האקדמיים/ חברתיים/ פסיכולוגיים ובהמשך אף תעסוקתיים העלולים להיגרם לילד ולמתבגר אשר מגלה תסמינים שונים של ADHD ואינו מטופל לעומת הסיכון (הנמוך) להופעת תופעות לוואי. על הרופא המטפל לקחת שיקולים אלו ואחרים בחשבון ולהגיע להסכמה עם ההורים לגבי דרך הטיפול הנאותה.

יודגש כי הריטלין מהווה אמצעי יעיל, מהיר השפעה (התגובה נצפית החל מהיום הראשון לטיפול), זול וכמעט נטול תופעות לוואי לשימוש בהפרעה התנהגותית אשר יכולה לגרום לילדים ולמשפחותיהם קשיים משמעותיים ביותר בתחומים אקדמיים וחברתיים/משפחתיים.

הניסיון שנצבר במשך עשרות שנים בטיפול בריטלין במיליוני ילדים מאפשר לרופאים להמליץ על תרופה זו כחלק חשוב מהטיפול ב"תסמונת טווח הקשב הקצר עם (וללא) פעילות יתר.

הנסיונות החוזרים ונשנים ליחס לתרופה זו השפעה ממַכרת עם תופעות לוואי בריאותיות קשות מטעים ועלולים למנוע מציבור הילדים וההורים (החווים את קשיי הילד ומצוקתו) טיפול פשוט, יעיל ובטוח המסייע להם לעבור תקופה קריטית בעיצובם החברתי האקדמי והנפשי. יש לחזור ולהדגיש כי במרבית המקרים משמש הריטלין תוספת לשיטות טיפול אחרות ולא טיפול יחיד, ובלעדיו תקטן ההצלחה של שיטות טיפול חינוכיות, פסיכולוגיות ואחרות.

 

 

לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  
 
כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008 | ריטלין לילדים , ריטלין תופעות לוואי | ריטלין התמכרות