השפעת הגירושין על גיל ההתבגרות – היבטים אבחוניים וטיפוליים/ דר' דפנה אדר

מבט היסטורי – נישואין וגירושין
מבט עכשווי
תיאוריית המשבר המשפחתי
הגורמים המשפיעים על הסתגלות הילדים לגירושי הוריהם
ההבדלים בין המינים ביחס להסתגלותם לגירושין
בעניין המשמורת
בנישואין השניים


מבט היסטורי:

אופי המשפחה, ערכיה ואופן התנהלותה השתנו מאוד באופן מהותי בין השנים 1940 - 1990. המשפחה האידיאלית בשנות ה- 40 התבססה על אב העובד לפרנסת המשפחה ואם המנהלת את משק ביתה ומטפחת את ילדיה. בשנות ה- 40 הגירושין אמנם היו קיימים, אך היו נדירים ולא לחלוטין מקובלים מבחינה חברתית.

גם הגירושין התשנו מאוד בטבעם, כשחוקי המשפחה / האישות ייצגו אז את הדיעות החברתיות הרווחות. חוקי הגירושין היו מבוססי - אשמה ('האשם' בגירושין נשא במרבית התוצאות - מבחינה כלכלית, ממשורת וסדרי ראייה). גישה זו נועדה להגן על מוסד הנישואין. בתי - המשפט הכירו בגירושין רק כשהתבססו על הוכחת האשמה של אחד מהצדדים - כגון: אלימות, אכזריות או בוגדנות וניאוף.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בשלהי שנות ה- 40, נשים החלו להחשב ככוח עבודה במסגרת השינויים בערכים חברתיים. עצמאותה הכלכלית של האם העובדת מחוץ לבית השפיעה על מהלך שנות ה- 90 שבהן הגירושין נהיו מאוד שכיחים והמשפחות מורכבות הרבה יותר מבעבר. (2002). מספר הילדים המושפעים מגירושין גדל פי 3 מאז שנות ה- 60. שיעור הגירושין, הנישואים השניים והגירושין השניים נסקו בארה"ב - כיום קיים 50% סיכוי לגירושין במשפחה לפני הגעת הילדים לבגרות (2006).

משנות ה- 90 במשפחות ה'נורמטיביות' אין האב או האם המסורתיים. חלק ניכר מהמשפחות הן חד - הוריות, כשהמשמורת על הילדים משותפת לשני ההורים או רק לאחד מהם ולילדי המשפחה יש הורים, הורים חורגים, אחאים, אחאים חורגים ומגוון בני משפחה מורחבת.

במקום לקוות לחזרה לנורמות המסורתיות הקודמות, החברה של ימינו צריכה להשתנות על מנת לתמוך במבנים המשפחתיים החדשים שנוצרים. המציאות מעידה על כך שהחברה השתנתה והגירושין הם אחת מתוצאות השינוי.

 

מבט עכשווי:

כיום בארה"ב מחצית מחיי הנישואין מסתיימים בגירושין (1999) , מרבית המתגרשים מתחתנים שוב במהלך ארבע השנים הראשונות שלאחר הגירושין (2000). שיעור הגירושין והנישואים השניים בארה"ב הם הגבוהים ביותר בעולם. הנישואים השניים פחות יציבים מהנישואים הראשונים, בעיקר בגלל האפשרות הקיומית של גירושין (שכבר נחוותה בעבר) כמוצא מן הקשיים בנישואין.
גם בארצות אירופה קיים שיעור גירושין הקרוב לכך אולם בארצות כמו הודו ויפן הגירושין עדיין נתפסים כאות קלון והאישה הגרושה דחויה מבחינה חברתית, נטולת זכויות סוציאליות המאפשרות המשך קיומה כמקודם.

אמנם משנות ה- 80 בולט מספר האמריקאים המחפשים חיי נישואין מוצלחים כיעד משמעותי בחייהם אולם ברית הנישואין היום נתפסת ע"י צעירים אמריקאים באופן שונה מזו של הוריהם או סביהם. במשך 20 השנים האחרונות ניכרת ירידה במספר בני הזוג המעידים על היותם 'מאוד מאושרים' (very happy ) בנישואיהם הראשונים. צעירים רבים, בעיקר צעירות, נצפים פסימיים יותר ביחס לסיכוייהם לחיי נישואין מאושרים, לאורך זמן.

הצעירים של ימינו גדלו בתוך מהפך הגירושין של המאה ה- 20 וחוו כשלונות בחיי הנישואין ומשברים משפחתיים במשפחות שלהם, במשפחות של חבריהם, בין קרוביהם ואצל שכניהם.
בקרב ילדים להורים גרושים קיים סיכון של פי 2 - 3  לגירושין לעומת ילדים של הורים נשואים. החוויה הדורית הכוללנית של גירושין עוררה כמעט בכל הצעירים זהירות - יתר ואף חשדנות מסויימת.

ביחס למעמד הנישואין כיום - חשוב להבין התנהגותן והתייחסותן של נשים צעירות. באופן היסטורי, הנשים הן הקובעות את הנורמה בחיזור וביחסי אישות בנוסף להיותן הקובעות בעניין המסורת התרבותית של הנישואין (לדוגמא: אין להשוות המקום המוקצב לנישואין בירחוני נשים לעומת ירחוני גברים...).

:Family stress theory - תיאוריית המשבר המשפחתי

עפ"י תיאוריית הסטרס המשפחתי קיימים שני מודלים אפשריים להתמודדות עם המשבר במשפחה –

(1) crisis model – הגירושין מהווים משבר למתגרשים המבוגרים וגורם לירידה זמנית ב- well being הכללי, לתחושת היכולת הקיומית. עם זאת - קיימת התאוששות עם הזמן.

(2) chronic strain model – הגירושין גורמים לתגובת שרשרת של אירועים מעוררי לחץ – מעבר לשכונה חדשה, קשיים כלכליים, קונפליקט מתמשך בין ההורים הגרושים – כל אלה גורמים להסלמה שממנה ההורים מעולם לא מתאוששים באופן מלא.
שני המודלים האלה מתארים את החוויות שלאחר הגירושין בקרב מרבית האוכלוסיה. ההסתגלות היעילה לחיים שלאחר הגירושין נקבעת בעיקר ע"י: (1) מאפייניהם האישיים של המתגרשים – השכלה, גיל, הערכה עצמית. (2) מכלול הנסיבות של הגירושין – תמיכה משפחתית, עידוד סביבתי, משמורת על הילדים.

ככל שקיימים יותר קונפליקטים בין ההורים הגרושים לאחר גירושיהם, כך מתעורר יחס שלילי בקרב המתבגרים, כלפי הוריהם המסוכסכים וכלפי מוסד הנישואין בכלל (2006). הורים מתגרשים פחות פנויים להורותם לילדים בזמן המשבר (מבחינת הזמן הפנוי שלהם ומבחינת זמינותם הרגשית), מעצם היותם נתונים במערבולת רגשית משלהם. במקרים מסוימים מצב זה הופך לקבוע, כשההורים אינם מתפנים לילדיהם עם הזמן – הילדים נדרשים לגדול במהירות ולשמור על אחדות ביתם ועל אופן התנהלותו ובכך הם למעשה מאבדים את ילדותם.

 

קיימים חמישה גורמים המשפיעים על הסתגלות הילדים לגירושי הוריהם

 

  1. היעדר ההורה הלא משמורן (הסתלקותו מחייהם, הסדרי ראייה לא קבועים, אי ודאות ביחס להמשך הקשר עימו/ה).

  2. הסתגלותו של ההורה המשמורן (אורח חיים 'נורמטיבי', מקורות פרנסה עקביים, עקביות, יציבות והיענות לילדים).

  3. קונפליקטים בין ההורים הגרושים (המחלחלים לתוך חיי הילדים ומשפיעים על התנהלותם ותפקודם).

  4. קשיים כלכליים לאחר הגירושין (ירידה באיכות / ברמת החיים ופחות גרייה / העשרה בחיי הילדים).

  5. אירועי חיים מלחיצים (הצורך במעבר דירות, בשינויים באורח החיים, בפרידות ממכרים / חברים / קרובי משפחה, מעבר בין בתי - ספר...).

מתואר משבר קצר - מועד (short - term crisis ) בגירושין הנמשך בין 6 - 12 חודשים לאחר הגירושין. בתקופה זו ילדי המשפחה הצעירים יותר נוטים להאשים עצמם בגירושי הוריהם ומפתחים פנטזיות לאיחוד המשפחה מחד וחוששים מאוד מפני נטישת שני ההורים (המשמורן והלא - משמורן). לילדי המשפחה הצעירים אין מקורות תמיכה מחוץ לבית ולכן המשפחה הגרעינית כל כך חשובה בסיוע לתהליך ההתמודדות עם הגירושין. לילדי המשפחה המבוגרים יותר יש גם מערכות תמיכה מחוץ למשפחה - צוות החינוך בביה"ס, חברים לספסל הלימודים, שותפים בחוגים ובפעילויות אחה"צ, חברים בתנועות נוער ושכנים.

באופן כללי, המידע המצטבר מעיד כי להתפרקות התא המשפחתי יש פוטנציאל למהפכה רגשית בחיי המעורבים, אולם אנשים שונים מגיבים בצורות שונות. הגירושין יכולים להיטיב עם חלק מבני המשפחה מחד ובו - זמנית לפגוע באופן זמני או באופן בלתי - הפיך בהתפתחותם או בחייהם של האחרים.
לילדים בגיל ההתבגרות צרכים חד - משמעיים בעניין היררכיית תפקידים, יציבות ואסרטיביות הורית, על מנת לעודד הסתגלות אופטימלית. באופן כללי, לילדים יש כושר המודדות וחוסן נפשי המאפשר התמודדות יעילה עם גירושין. בדרך כלל הם מסתגלים היטב לתפקידים המשתנים במשפחה ומסוגלים להפגין כישוריהם ההישרדותיים.

עם זאת, קיים מיעוט המועד לקושי בהסתגלות. 20% - 25% מהילדים במשפחות גרושות מתקשים להסתגל לאורך - זמן, לעומת 10% מהילדים במשפחות נשואות. הילדים הפגיעים יותר הם אלה החווים מספר מעברים ושינויים בהסדרי ראייה או במשמורת במהלך ילדותם. בילדים שאינם חווים שינוי משמעותי במבנה המשפחה (במשמורת, בסדרי הראייה, במקום המגורים או בלימודים) קטנים הסיכויים להתפתחותה של פתולוגיה.

ההבדלים בין המינים ביחס להסתגלותם לגירושין:

קיימים הבדלים בין המינים בילדים של משפחות גרושות המושפעים משלושה גורמים:

  1. תהליכים התפתחותיים לפני ואחרי הגירושין.

  2. רמת הציפיות של ההורים.

  3. כישורי ההתמודדות עם הילדים.

חשוב לציין כי הגירושים יכולים להיות גם חוויה חיובית עבור המתגרשים, בעיקר הנשים, אם נחוו נישואיהם קונפליקטואליים והשפיעו לרעה, במתחים בין אישיים, על כל בני המשפחה. קונפליקט הורי פוסט - גירושין הוא גורם חשוב בחיזוי מידת ההסתגלות של ילדי המשפחה.

 בנים:

 1) לבנים במשפחות גרושות יש שכיחות גבוהה יותר של התנהגות בעייתית המוגדרת כ- "negative acting out " וכוללים דיכאון, התנהגות מרדנית - מתנגדת ואימפולסיביות. לבנים יש קשיים רבים יותר בהסתגלות לתהליכים הקשורים בגירושין, ההבדלים בין המינים נובעים גם ממצבים שקדמו לתהליך הגירושין.


2) קשייהם של הבנים מוחצנים יותר – קשיים בתפקוד ואי - שביעות רצון, מרירות ואכזבה מרמת התמיכה החברתית, הפרעות התנהגות, הפגנת סימני לחץ ואגרסיה, בעיקר כלפי ההורים המסוכסכים.


3) בנים זוכים לפחות תמיכה מאימהות לחוצות מבנות (2002). התנהלותם התובענית, מתנגדת, רועשת ופיסית מתישה את האם יותר מהתנהלותן המופנמת יותר של בנות.

בנות:


1) בנות במשפחות גרושות מבטאות יותר סימפטומים פסיכוסומאטיים, כביטוי גופני לדיכאון, לעצבות, לאכזבה ולתסכול.


2) בנות פחות מועדות מבנים לקשיי התנהגות או לקשיי למידה במשפחות 'מתוחות'. במשך השנתיים הראשונות שלאחר הגירושין הבנות משתפרות מבחינה חברתית, רגשית ואקדמית ואילו הבנים מידרדרים בתפקודם.


3) בנות נעזרות יותר בצוות ביה"ס בזמן משבר. ביה"ס מהווה עבורן מערכת תמיכה יציבה ואילו בנים נוטים להתקוטט עם בני גילם ולהעצים קונפליקטים ועימותים. בנות מחפשות להמעיט בקונפליקט לשימור ההרמוניה המשפחתית ע"י התחמקות ממשברים ונטייה לפשרנות.


4) איכות ההורות האבהית איננה משפיעה על התנהגותן של הבנות בכוון אנטי - סוציאלי. הגורם הקריטי להסתגלותן של בנות המשפחה לגירושין הוא האיכות ההורית האימהית. ככל שהאם פגועה, זועמת ומתקשה יותר בהורותה - כך תושפענה בנותיה מהגירושין, לרעה.


5) לאורך זמן, היעדרותו של האב מחיי בתו המתבגרת, היעדר נוכחותו ההורית - עשויה לגרום לדימוי עצמי ירוד, המלווה אותה גם בבגרותה.

בענין המשמורת:

הקונפליקט בין ההורים משפיע יותר על הבנים במשפחה מאשר על הבנות. יתכן שהדבר נובע מקשר חזק יותר בין הבנים לאבותיהם מאשר בין הבנות לאבותיהן - כשהאב הוא בד"כ בן הזוג העוזב את הבית ונתפס כ'נוטש' את המשפחה. משנת 1986 נחקרים קשיי ההסתגלות בבנים ובבנות כאשר ההורה בן המין השני נותר המשמורן של ילדיו.

בנים במשמורת האם ובנות במשמורת האב הפגינו רמה גבוהה ביותר של קשיי התנהגות, אגרסיה ודרגות נמוכות ביותר של הערכה עצמית (1989).

מכיוון שלנשים יש המשמורת על ילדיהן ביותר מ- 90% ממקרי הגירושין, הבנים צפויים לקשיים רבים יותר בהתמודדות עם גירושין. לבנות במשמורת האב נטייה גוברת להתנהגות אנטי - סוציאלית ולירידה בדימוי העצמי.

הורים נוטים להתייחס באופן שונה להתנהגות אגרסיבית בבנים לעומת בנות. האגרסיה הזכרית פחות יעילה, יותר אנטי - ממסדית ואילו בבנות האגרסיה יותר ורבלית ומתייחסת לבשלות מילולית גבוהה יותר.

איכות ההורות האימהית היא הגורם העיקרי הקשור להפנמה או להחצנה של בעיותיהם של ילדי הגירושין. טיב ההורות שלה בנוסף למידת המעורבות של האב בחיי ילדיו הם האינדיקטורים הראשיים בבעיותיו המוחצנות של בניהם.

כישורי ההורות של האם ורמת הקונפליקט פוסט - גירושין עלולים להעלות את רמת הסיכון של הבת לקשיים רגשיים והתנהגותיים. ככל שהאם זועמת יותר על מצבה - כך מושפעות בנותיה ממהלך הגירושין.
ההסתגלות המיטיבה של הילדים בקרב הורה משמורן בן אותו המין כנראה מיוחס לנוכחותו של מודל לחיקוי ולהפנמה מבחינת ההזדהות המינית – role model for sex identity development .
קיימת דיעה שאמהות משמורניות לעתים קרובות מזהות בבניהן את תכונותיו של הגרוש ובכך נוצרים ביניהם קונפליקטים התנהגותיים חוזרים ונשנים.

בנישואין השניים:

מעניין לציין שלבנים נצפית הסתגלות מיטיבה יותר לאביהם החורג לעומת בנות. נישואיה השניים של האם המשמורנית מעודדים הסתגלותם של הבנים (עם כניסתו של אב חורג כמקור לעידוד ולתמיכה) ובו - זמנית מקשים על התנהגותן של הבנות העשויות לראות בנישואין אלה איום על הקשר הקואליציוני שנוצר בינן לבין האם.

 
לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  
 
כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008