'הילד במשולש האומנה עפ"י ראות עיניו' – דר' דפנה אדר

הקדמה
הגורמים המאפשרים תפקוד אינדיבידואלי בילדים והתפתחות אישית הם גורמי המפתח בתהליכי התקשרות
קיימים שני סוגים של הפרעת התקשרות תגובתית המתוארים ב: DSM - 4:
התקשרות הפוכה (reversed attachment) הקדמה
התקשרות זועמת (angry attachment)
לילד באמנה יתכנו מספר מאפיינים במישורי חיים שונים:
ננטש – נוטש
מספר 'סיפורים מופלאים' (incredible stories)
'ילד רצוי' לעומת ילד דחוי (שנמסר לאמנה):
ילד מעורב/יודע לעומת ילד לא מעורב בארועי חייו
ילד אשם
ביבליוגראפיה


ההתייחסות המעשית - מחקרית לאמנה בעייתית במיוחד.

 

מבחינה מחקרית, קיימים מחקרים המבוססים על שאלונים רבים, לאחר תקופות זמן משתנות באמנה ביחס לילדים שונים בשלבי התפתחות שונים.

נראה לי שמחקרי אורך ביחס לילדים באומנה מילדותם עד לבגרותם הם האמינים ביותר מבחינה איכותית אם כי לעתים דלים מבחינה מספרית.

 

מבחינה מעשית, נראה לי מ'עבודת - השדה' כי אין משפחת אומנה אחת דומה לשניה וילדים עשויים לחוות חוויות בכל מגוון הקשת הרגשי במשפחותיהן השונות.

גם האומנה עצמה מתגוונת וקיים הבדל עצום בין משפחת אומנה המשמשת משפחת קלט - חרום שאליה צונחים ילדים גם באישון לילה כשהם בסכנה קיומית לחייהם, לבין משפחת אומנה שילדים מגיעים אליה באופן מסודר, מובנה ומחושב לאחר ועדת החלטה רב - מקצועית בענינם ותוכנית טיפולית ארוכת - טווח ככל האפשר להמשך חייהם.

 

גם בתוך משפחות האומנה  השונות קיימות משפחות מסוגים שונים - רבות המשפחות המתייחסות לילדיהם באומנה כילדים מאומצים לכל דבר - כי הן אימצו אותם אל ליבם ואוהבות אותם ללא תנאים. לעתים המפגשים שבין הילדים באומנה לבין הוריהם הביולוגיים כה ספוראדיים, בגלל מופרעותם של ההורים הביולוגיים או קשייהם הקיומיים, שמדובר באימוץ כמעט - סגור ולא באומנה ארוכת טווח. לעומתן, קיימות משפחות אומנה שבהן קיימת פתיחות רבה אל ההורים הביולוגיים, האחאים האחרים, המוסדות השונים וגורמי הרווחה, כשהמשפחה משמשת עוד גורם טיפולי - חינוכי לילד מתוך מערכת שלמה.

 

נושא המאמר דן בילד במשולש האומנה עפ"י ראות עיניו ומתבסס על נסיוני שלי עם ילדים באומנה במשך שנות עבודתי כפסיכיאטרית לילדים ונוער. קיימת ספרות מקצועית נרחבת בנושא האומנה בארץ ובחו"ל, אולם קיימת התייחסות פחות נרחבת אל הילד האומן עצמו. לעומת סקרים אודות שביעות רצונם של ילדים המטופלים מחוץ לביתם קיימת התייחסות מעטה לרגשותיו של הילד עצמו, בשלבי חייו השונים, במסגרת האומנה.

 

אני, אישית, בחרתי להתיחס אל הילד באומנה לאורך הספקטרום שבין משפחה ביולוגית לבין משפחה מאמצת, בהתבסס על הספרות הקיימת בתחומים אלה, מתוך התמקדות על מקומה הייחודי של האומנה בחיי הילד.

למרות מספר עולה של משפחות אומנה וילדים באומנה - מרביתם נתפסים כ"שקופים" בקהילותיהם, נטמעים ללא סטיגמה, ללא נרטיב אישי ולעתים גם ללא ההתייחסות הראויה מצד גורמי החינוך והבריאות במקום.

נשאלת השאלה עד כמה הילד באומנה מתפנה  (פיסית ונפשית) להתייחס בעצמו לקשייו - כשהוא נדרש לפתיחת דף חדש בחייו, להטמע במקום מגורים חדש, בחברה חדשה ובמשפחה אומנת זרה לו. הוא סופג מסר המדגיש הצורך בהסתגלות, ולו במחיר הדחקת הקושי או דחייתו למועד אחר.

מנסיוני אני למדה כי שאלות בענין האומנה נענות באופן ישיר ע"י הילדים באומנה תוך הדגשת הצד הקונקרטי של חייהם - התייחסות ללוחות זמנים, לאוכל הטעים, לחוגים אחה"צ, לבגדים ולנעליים שנקנו לאחרונה, לארועי חיים באומנה ולעיסוקים משותפים.

ההתייחסות להיבט הרגשי של החיים  באומנה  זוכה לערפול מסוים, לתקיעות ולהיסוס.

 

הגורמים המאפשרים תפקוד אינדיבידואלי בילדים והתפתחות אישית הם גורמי המפתח בתהליכי התקשרות (attachment processes):

(1)  וויסות אפקט(affect regulation) .

(2)  הבנה בין אישית (interpersonal understanding)  .

(3)  עיבוד מידע (information processing).

(4)  נינוחות וניחומים בקשרים אינטימיים (provision of comfort בין - אישיים within intimate relationships).

 

גורמים בסיסיים אלה בתהליכי ההתקשרות ניתנים ליישום גם במערכות משפחתיות, בתנאי שנערכים לשלושה שלבים נוספים:

(1) תהליכי ההתקשרות אינדיבידואליים מיושמים במשפחה ע"י שימוש בתפיסה של מסגרות משותפות, ייצוג של רגשות, תפיסות והתנהגויות.

(2) חיבור בין תהליכים פרטניים בילד באומנה לתהליכים משפחתיים במשפחה האומנת.

(3) תפיסה משותפת כוללנית ביחס לטבעה ולאופייה של הדינמיקה בין ההתקשרות של הילד באמנה לבין תהליכים אחרים בחיי המשפחה.

ההסתגלות הרגשית וההתנהגותית של ילדים ושל מבוגרים קשורה לאיכויות של יחסים משפחתיים במשפחות המוצא שלהם.

מודגשות מספר השפעות -

1.                 גנטיות.

2.                תהליכיות – משפחתיות.

 

 

תהליכי התקשרות בין - אישיים מאפשרים נינוחות וניחומים בתגובה לאיום או למצוקה מצד אחד המשתתפים. לשם כך חייבת להיות מסגרת משותפת להתקשרות(shared frame of attachment).

 

חיי משפחה ניזונים מתנועה מתמדת, נזילה, דינאמית בין ספירות שונות של אינטראקציה.

 

בספירה אחת: מטרתו של המבוגר המיטיב (caregiver) לספק תגובה הולמת למצב הנפשי של הילד וליצור בו תחושת בטחון קביעות וודאות.

התנהגותם של בני המשפחה האומנת מתבססת על היכולת 'לתרגם' התנהגותם של בני המשפחה האחרים ולהבין רגשותיהם.

 

בספירה אחרת: תהליכים אלה (של אפקט - תגובה) מנוגדים לתהליך מסוג שני שבו לא מדובר בתגובה לפתרון בעיה - שיחות שגרתיות מחיי היום - יום, הזכרות בארועים, ספורים בענין ארועים עכשיוויים (לדוגמא: משחקי כדורגל, צפייה בסרטים, עיסוקי פנאי, פעילות בביה"ס).

באינטראקציות אלה קיים חיפוש - גישוש אחר חוויות של בני המשפחה ושל העולם שמחוץ למשפחה, כחלק מזרימה אנושית במהלך חייה של משפחה.

 

תהליך ההתקשרות מהווה נקודת מוצא התפתחותית ממספר סיבות:

(1)              איכות ההתקשרות קשורה ליכולת ההסתגלות בזמני התפתחות שונים במהלך הילדות ולאורך הדורות.

תהליכים ברמת ההתקשרות חשובים ביותר להתפתחות של הילד.

(2)              עפ"י תהליכי ההתקשרות הנחווים בינקות ובילדות נוצרים קשרים חברתיים 'נורמטיביים' (תוך ויסות רגשי) לעומת פסיכופתולוגיה בקשרים בין-אישיים.

(3)              קיים קשר מובנה בין תחושת ה - self באינדיבידואל לבין ה - self במערכת יחסים בין - אישית.

 

תהליכי ההתקשרות שבין הילד באומנה לבין בני המשפחה האומנת (בעיקר ההורים האומנים) נובעים מהפעלתה של מערכת ההתקשרות בילד המחפש סביבה מיטיבה, מנחמת ומקדמת.

תיאורית ההתקשרות של הפסיכואנליטיקאי Bowlby (משנת 1969) מתיחסת לתוצאות האפשריות של חוויות מוקדמות בקשרים בין - אישיים על יכולתו של הפרט ליצור קשרים בין - אישיים בהמשך חייו.

 

גם מאפייני הילד, תכונותיו והטמפרמנט שלו -  משפיעים על איכויות הקשר.

גם במחקריהם של Steele ו- Fonagy (שנת 1996) נמצא כי לפעוטות יש התקשרות שונה עם כל אחד מההורים. במחקרים משנת 1991 (Grossman ו- Sroufe) הועלתה ההשערה כי מידת הבטחון בקשר עם כל אחד מההורים קשורה בכישורים שונים, בהתפתחותם האישיותית.

הפרעות בהתקשרות (attachment disorders) הינם התוצאה הפסיכולוגית של חוויות שליליות בין ילדים למטפליהם הראשונים, בעיקר מינקות.

התנהגות מורדת ומתנגדת (oppositional defiant disorder) שקודם נחשבה הפרעת התנהגות לשמה, ניתנת להתיחסות ממבט של תיאורית ההתקשרות כבטוייה של הפרעה בהתקשרות (attachment disruptions).

הפרעות בהתקשרות מתוארות בספרות הפסיכולוגית והפסיכיארטית מזה כחמישים שנים.

התופעה שתוארה בעבר ע"י  Spitz Rene בשנות החמישים כדכאון אנקליטי נחשבת כיום להפרעה בהתקשרות. Spitz צפה בילדים צעירים בבית יתומים שטופלו באופן יעיל (מבחינת תזונה, הלבשה, היגיינה) אולם לא זכו ליחס חם עקבי ממטפל יחיד.

העדר החום האנושי - האמוציונלי השפיעה על הילדים לרעה בהתפתחות נפשית סדוקה ואף בקשיים בצמיחה פיסית ובהתפתחות פסיכומוטורית.

הפסיכואנליטיקאי Bowlby עבד על תסקיר עבור ה- WHO (World Health Organization ) שבו הדגיש הצורך ברגישות אמהית (maternal sensitivity) להתפתחות הנורמטיבית של הילד. הכוונה ליכולת האמהית להכיר במצבים פנימיים ובתחושות התינוק ולהגיב אליהם באופן חיובי ותומך.

הפרעת התקשרות תגובתית   RAD - Reactive Attachment Disorders))  נובעת מחסך משמעותי בהתיחסות מיטיבה או מרצף של רבוי מטפלים בילד.

 

קיימים שני סוגים של הפרעת התקשרות תגובתית המתוארים ב: DSM - 4:


(1) בהפרעה המעוכבת (
inhibited RAD) –

הילד איננו מגיב לאינטראקציות חברתיות באופן מותאם לגילו הכרונולוגי. מדובר באי - התקשרות המבוססת על המנעות מקשר או אמביוולנציה בקשר - על מנת להמנע מתסכול או מאכזבה בקשר עם המטפל הפוטנציאלי.

בד"כ מדובר בתחושת חוסר בטחון המחלחלת לתוך שארית חייו של הילד.


(2) בהפרעה הבלתי - מעוכבת (
disinhibited RAD):  

הילד משתתף במגוון התקשרויות, מתחבר ללא הבחנה ומפגין חופשיות מוגזמת עם זרים. הילד איבד מספר מטפלים מעברו וטופל ע"י מספר מטפלים עד כי מעולם לא נוצרה ההזדמנות לפתח קשר רציף ועקבי עם מטפל אחד. למעשה הילד כבר ויתר על התקשרות משמעותית בחייו, איננו מגיב בחרדה או בדאגה כלפי זרים ומקבל באופן שטחי כל אדם כמטפל פוטנציאלי ללא כל הבחנה. ילדים אלה לומדים לסמוך על עצמם, אינם מצפים להיות מטופלים או מנוחמים ע"י המבגורים שסביבם, למודי נסיון מר מעברם. במקום לסמוך על אדם אחד – כשהם סובלים מתחושת פחד ובדידות  ומתפתחת  בהם תחושת פסוידו - ניחומים עם מי שזמין.

 

שני הסוגים האחרים אינם מתוארים ב DSM - 4 אך בהחלט קיימים במציאות –

(1)             התקשרות הפוכה-reversed attachment – הילד הופך להיות מקור לניחומים במבוגר שהינו חסר בטחון ומועד לקשיים. הקשר ביניהם מתהפך והילד משמש מקור לבטחון במבוגר. ילד כזה יתקשה להטמע במשפחה אומנת שבה הנורמות הפוכות לחלוטין, יתקשה להיות הילד המוכל, המטופל ע"י זוג הורים אומנים. נאמנותו הבלתי מעורערת להורה הביולוגי הנזקק לו תעיב על התקשרותו לזוג הורים בוגרים עצמאיים.

(2)             התקשרות זועמת-angry attachment – קיים קשר חזק בין הילד להורה שהוא ייחודי לשניהם, המאופיין בזעם דיאדי וקושר אותם ביחד.

ילד המודע לסוג זה של תקשורת ינסה להעתיקה למערכת יחסים עכשיווית - ע"י התפתחותה של התקשרות רגיזה, זועמת ונוזפת עם ההורה האומן.

 

להפרעות מסוג זה בהתקשרות מוצע טיפול כוללני המבוסס על –

בטחון Security).(

יציבות Stability).(

רגישות Sensitivity).(

 

בבטחון הכוונה לתחושת בטחון פסיכולוגי המאפשרת התפתחותם של יחסים המבוססת על התקשרות בין - אישית.

 

ביציבות הכוונה לקביעות של דמות ההתיחסות בהתקשרות. ככל שהילד באומנה ילמד להכיר בצרכיו מחד וכי צרכים אלה יטופלו באופן חוזר ונשנה ע"י אותה דמות - כך תוכל להווצר ההתקשרות שבינו לבין הדמות (ההורה האומן...).

 

ברגישות הכוונה לזמינות אמוציולנית לצרכיו של הילד - הקשבה לצרכיו באופן חוזר ונשנה. במהלך האומנה הציפייה כי הילד ילמד לפתח תחושות של תלות כלפי המטפל כי ילמד לצפות שהמטפל יהיה זמין לו (פיסית ורגשית) בעתות משבר. בתהליך זה צפוי כי ההורים האומנים יספגו התנהגות רגרסיבית כחלק מעיבוד פסיכולוגי של תהליכים בשלבי התפתחות מוקדמים יותר של הילד באומנה.

 

מנקודת המבט של המשפחה האומנת המתפקדת קיימים מספר גורמים התורמים לתקשורת שבין הילד לבינם ומאפשרים קיומן של מטלות התפתחותיות –

(1)             בהירות התקשורת ביניהם.

(2)             מרחק לעומת קרבה.

(3)             ארגון המשפחה - שמירה על רגישות לצרכים תוך הבחנה בין טפל ועיקר.

 

המשפחה המתפקדת נתפסת כמגוייסת לתהליך דינאמי ומורכב שבו המרחק בין המשתתפים מושפע ע"י צרכיהם בקשר (באופן אינדיבידואלי) והארגון המערכתי של המשפחה כולה.

 

לילד באמנה יתכנו מספר מאפיינים במישורי חיים שונים:


(א)
ננטש - נוטש:

לעתים קיימת עוינות כלפי ההורים האומנים המבטא זעם מופגן (בעקיפין) על היותו נטוש ע"י הוריו הביולוגיים. הזעם בהחלט יכול להיות מועתק מההורים הביולוגיים אל ההורים האומנים.

 

דחיית הילד באמנה את הוריו האומנים עשוי לשמש היפוך אילוזיונלי                     (illusory reversal)  של המציאות המכאיבה של ההיסטוריה שלו - ע"י הזדהות עם ההורים הביולוגיים הנוטשים.

כלפי חוץ מתבטאת התנהגות פרובוקאטיבית, מתנגדת ומתמרדת. בד"כ התנהגות אנטגוניסטית, אגרסיבית משמשת כהגנה מפני תחושת פגיעות עצומה, ומועדות מפני פגיעה נוספת. הילד הבוגר יותר, בעל זכרון של כאוס משפחתי, עזובה ופגיעה עשוי להגיב באופן אסרטיבי - אגרסיבי על מנת 'לחוש בשליטה' במהלך הפרידה  העתידית מהמשפחה האומנת.

 

(ב) מספר 'סיפורים מופלאים' (incredible stories):

לא פעם אני מתבקשת להעריך ילדים באמנה המספרים סיפורי בדים, קונפבולציות, שקרים לבנים ושקרים מגוונים כחלק מהווית חייהם באמנה.

גם כאן מדובר בהיפוך איליזיונלי שנועד לתקן פגיעה נרקיסיסטית בילד שנפגע, נוצל וננטש בעברו. Fenichel ו- Sherrick (בשנת 1945, 1983) הציעו כי זוהי צורה של 'שקרים פנטזמטיים' (fantasy lying ). לעתים הספורים סביב עושר אגדי, כישורים מנטליים או פיסיים יוצאי דופן, רכוש רב ונסתר, מטמון חבוי. המענין הוא כי הפנטזיות האלה עמידות בפני זמן, מציאות ושנויים. בד"כ הילדים בעלי כושר אינטלקטואלי תקין לחלוטין, נטולי עדות להפרעה אמוציונלית ועדיין דבקים בגרסאותיהם (הגובלות כמעט בפסיכוזה).

לעתים לפנטזיות האלה תפקיד חשוב ביותר בשיפור הדמוי העצמי בתקופות משבר ומשמשים כ – self - narratives שנוצרו מתוך הבדידות הראשונית של המעבר לאמנה. לעיתים הפנטזיות עצמן משמשות כמושאי מעבר. לעתים הם משמשים כתחליפי מעבר (transitional phenomena).

 

(ג) 'ילד רצוי' לעומת ילד דחוי (שנמסר לאמנה):

הבעיה המרכזית בחלק מהילדים באמנה היא יצירת דימוי עצמי של "ילד רצוי". למעשה, כל עוד הוא באומנה קיימת בכך עדות לעובדה שהילד האומן ננטש או נדחה ע"י הוריו הביולוגיים.

 

הילד באומנה מתאבל על אובדניו ובכך מצליח להפטר מהדמוי העצמי השלילי שהופנם בו תוך כדי החלפתו באוביקט חיובי יותר.

 

הילד באומנה הוזנח, ננטש או נוצל ע"י הוריו הביולוגיים. הוא נותר זהיר(vigilant), מופנם והגנתי אלא אם הוריו האומנים מחויבים כלפיו ומשמשים עבורו 'חוויה רגשית מתקנת' המופנמת בו בהדרגה.

 

(ד) ילד מעורב/יודע לעומת ילד לא מעורב בארועי חייו:

מרבית הילדים באומנה הנשאלים ביחס לחייהם באומנה מתארים מהלך חייהם הנוכחי כחיובי לעומת ילדותם הקודמת. למרות הנתק הנובע מן הצורך להתמזג בסביבה חדשה, בבי"ס ובמשפחה דווחו מרבית המרואיינים על הצלחה במעברים שנדרשו. מרביתם ביקשו יותר מעורבות בחייהם, ידיעת התכנים הקשורים במהלך חייהם העכשיווי תוך הידוק הקשר עם עו"ס מנחת אומנה, הורים אומנים וביולוגיים ומטפליהם השונים ברשויות הקהילה.

 

במחקרים מדרום אוסטרליה משנת 9 - 1998 שכללו 99 ילדים באומנה - נמצא כי מרביתם ביטאו שביעות רצון ממהלך חייהם באומנה, חשו מוכלים, רצויים ואהודים בבתיהם ומעורבים בעצם הסדור מתוך התחשבות בדעתם בענין סידוריהם בהווה ובעתיד.

 

(ה) ילד אשם:

לעתים קרובות ילדים באומנה מאשימים עצמם בעצם מסירתם לאומנה. בתגובות תלויות - גיל והשלב ההתפתחותי שבו הם מצויים, נדמה להם כי בשל התנהגותם ה'רעה' נמסרו לאומנה ע"י הוריהם הביולוגיים.

ראשית חייהם באומנה מהולה ברגשות מעורבים סביב התקשרותם אל ההורים האומנים - בעצם ההתקשרות אליהם הם נתפסים כבוגדים בהוריהם הביולוגיים וחשים עצמם חצויים בנאמנותם כלפי ההורים כולם.

 

אין לי ספק שלילד באומנה מאפיינים רבים נוספים שדורשים התיחסות מתאימה לשיפור חייהם.

 

ביבליוגראפיה:

1) Lewis Melvin –Editor.
Child Custody.
Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America.
Vol. 7 (2) April 1998.
2) Hill J. Fonagy P. Safier E. Sargent J.
The Ecology of Attachment in the Family.
Family Process. Vol. 42 (2) 2003.
3) Delfabbro P.H Barber J.C. Bentham Yvonne.
Children’s satisfaction with out-of-home care in  South Australia.
Journal of Adolescence 2002, Vol. 25 , 523-533.
4) Foster Care.
American Academy of Child and Adolescent Psychiatry.
No.64 (January 2002).
WWW.aacap.org/ publications/facts fam/ 64 htm.
5)Maldonado- Duran M.
Child Abuse and Neglect: Reactive Attachment Disorder.(Feb.2003)
WWW.emedicine.com/ PED/ topic 2646.
6) Orme J.G, Beuhler C.
Foster Family Characteristics and Behavioral and Emotional Problems of Foster Children: A Narrative Review.   January 2001.
Family Relations. Vol 50 (1)  pp.3-15.

.

 

לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  
 
כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008