פרכוסי חום / דר' עדי אדר

הערה – תוכן מאמר זה יעודכן בקרוב
 

Febrile convulsions

ה- Consensus development panel on febrile convulsions הגדיר פרכוסי חום :

"אירוע בינקות או בילדות, בד"כ בין 3 חודשים עד 5 שנים, מופיע עם חום וללא עדות לזיהום במערכת עצבים מרכזית או גורם אחר וללא אנמנזה של פרכוסים ללא חום בעבר. פרכוסי חום נבדלים מאפילפסיה המאופיינת ע"י פרכוסים ללא חום חוזרים".

- לא נקבעה דרגת החום הדרושה לעורר התקף. חלק מהחוקרים מגדירים 38.5 וחלק 38 מעלות.

- יתכנו מצבים כמו סלמונלוזיס, שיגלוזיס הגורמים לנזק מוחי ללא הפרעות בנוזל השדרה ואלו לא פרכוסי חום אמיתיים.

- פרכוסי חום מהווים קבוצה הטרוגנית הכוללת לפחות שלוש תת-קבוצות :

1. קבוצה גדולה עם נטייה גנטית .

2 קבוצה קטנה יותר המגיבה בפרכוסים עם חום כתוצאה מפגיעה מוחית לא מזוהה עקב מחלת החום.

3. קבוצה עם אפילפסיה כרונית שבהם החום מעורר התקפים אשר בהמשך יופיעו גם ללא חום.

- לעתים קרובות מסווגים פ"ח כפשוטים ומורכבים. אמנם נכון שאפילפסיה מתפתחת יותר לאחר פרכוסים מורכבים אך מרבית ה- afebrile seizures מופיעים לאחר פרכוסים פשוטים המהווים את מרבית הפרכוסים.

- למרות שפרכוסים מורכבים עם סיכון יתר לפתח אפילפסיה הרי ש- 90% מהחולים שיפתחו אפילפסיה עם אנמנזה של פרכוסי חום פשוטים.

שכיחות פרכוסי חום

- פ"ח מהווים את הבעיה הנוירולוגית השכיחה ביותר. שכיחותם נעה בין 2-5%.

- תוארה שכיחות גבוהה יותר ביפן (7%) וב- Marianna Islands (14%).

- פ"ח יותר שכיחים בבנים (1.4-1.2).

אתיולוגיה

- שלושה פקטורים חשובים בפ"ח : חום, גיל ונטייה גנטית. יתכן ופקטורים נוספים קיימים אך בעלי חשיבות פחותה. פקטורים אלו כוללים גורמים פרינטלים, עישון כבד במהלך ההריון (פקטור זה לא הוכח בעבודות נוספות).

- מצב התפתחותי קודם : בעל משמעות על הביטוי הקליני ועל הפרוגנוזה של פרכוסי חום.

- עבודות של Wallace וכן של Nelson and Ellenberg מראות כי הפרעות התפתחותיות קודמות קשורות לפרכוסי חום מורכבים ועם פרוגנוזה פחות טובה.

- כך נלסון וחבריה מצאו שכיחות מאוד גבוהה של הפרעות התפתחותיות בתינוקת בםה הופיעו פ"ח בגיל 4 ח' (22%).

חום

- פ"ח בד"כ מופיעים ביממה הראשונה של מחלת החום. פרכוסים המופיעים בשלב מאוחר יותר, בעיקר במחלות פריחה יכולים להיות ביטוי לסיבוכים אנצפליטידים!

- פרכוסים בהמשך לא שכיחים גם אם החום נשאר גבוה. הפרכוס לא מופיע בשיא החום ולעתים אף בירידה החום!

- דרגת החום הנצפית עם הפרכוס משתנה. רק ברבע מהמקרים החום מעל 40 מעלות.

- ילדים המפרכסים בדרגות חום נמוכות יחסית בסיכון לפתח בהמשך פרכוסי חום חוזרים ולכן נדרשים להשגחה הדוקה יותר.

- מחלות בקטריאליות : למרות ששכיחותן יחסית נמוכה כגורמים לפ"ח יש מחוללים ספציפים כדוגמת שיגלוזיס וסלמונלוזיס בשכיחות יתר כנראה על רקע הפרשת טוקסינים.

- להט וחבריו מצא ושכיחות של קרוב ל20% של פ"ח בזיהומי שיגלה .

- מחלות נוספות כגון Roseola infantum וכן מחלות חום עם נויטרופניה קשורות לשכיחות מוגברת של פ"ח (14-20% עפ"י עבודות של Lennox-Buchtal ).

- עם זאת עבודות חדישות לא מצביעות על שכיחות יתר של פ"ח עם Roseola Infantum .

- חיסונים : ילדים המפרכסים לאחר חיסונים כמעט תמיד עם חום ובמחציתם ניתן לקבל אנמנזה של פרכוסי חום במשפחה! שכיחים פרכוסים לאחר חיסון שעלת וחצבת.

- הסיכון לפ"ח לאחר חיסון חצבת הוא 1.9% לעומת 7.7% לאחר מחלת חצבת.

גיל

- הממוצע 17-23 ח' . בחלק קטן מהתינוקות מופיעים פ"ח לפני גיל 5 חודשים. 85% מהילדים יפתחו את הפרכוסים לפני גיל 4 ש'.

- פרכוסים חד-צדדיים מופיעים בגיל יותר מוקדם (ממוצע 16 ח' לעומת 21 ח').

- פרכוסים לפני גיל 5 חודשים חשודים לאתיולוגיה זיהומית.

פקטורים גנטיים

- Aicardi וחבריו מצאו שכיחות של 30% בקרובים דרגה ראשונה.

- Nelson וחבריה מצאו שכיחות של 7% בלבד.

- כנראה שהתורשה אוטוזומלית דומיננטית עם חודרנות משתנה וכן התבטאות וריאבילית.

- יתכן והתורשה פוליגנית וכיום זוהי ההשערה המתגבשת.

- הסיכון האמפירי לצאצא נוסף לפתח פרכוסי חום במידה ויש ילד אחד עם פ"ח הוא 10%.

- הסיכון גדול יותר אם אחד ההורים סבל מפ"ח וקרוב ל50% (!) במידה ואחד ההורים והאחים עם פ"ח.

מניפסטציות קליניות של פ"ח

- כל פ"ח הם טונים-קלוניים, יתכן אטוניים אך אף פעם לא פרכוסים מיוקלונים, spasms או nonconvulsive seizures .

- מרבית הפרכוסים קצרים, דו-צדדיים, קלונים או טונים-קלונים. בד"כ אין תופעות פוסט-איקטליות.

- לעתים יש פרכוסים ממושכים או חלקיים.

- בסידרה של Gentofte שכיחות פרכוסים ממושכים (מעל 30 דקות) הוא 18%. בעבודה של Wallace נמצאה שכיחות של 35% .

- בעבודה של Nelson ו Ellenberg נמצא :

7.6% מהפרכוסים > 15 דקות,

4.3% מהפרכוסים > 30 דקות . כלומר רק כ- 4% מפרכוסי החום נמשכים מעל מחצית השעה.

4% : חד-צדדיים. כלומר 96% מפרכוסי החום דו-צדדיים.

- חלק מהפרכוסים החד-צדדיים מלווים שיתוק פוסטאיקטלי ( Todd's paralysis ) העלול להמשך שעות ואף ימים!

- שכיחות של Postconvulsive hemiplegia : 0.4%. חלק מהמקרים מלווים פרכוסים ממושכים והמיפלגיה קבועה.

- חלק מהמקרים הללו מהווים שלב ראשוני של Hemiconvulsion-hemiplegia syndrome או Acquired postconvulsive hemiplegia .

- מרבית המקרים של פרכוסים ממושכים מהווים את האפיזודה הראשונה .

- שכיחות של יותר מפרכוס אחד במהלך היממה של המאורע הראשון לא גבוהה (16%). פקטור זה של יותר משני פרכוסים ביממה מהווה חלק מההגדרה של Complex febrile seizures .

- פרכוסים חוזרים מופיעים בד"כ תוך 2-4 שעות מתחילת החום.

 

Complex febrile seizures :

1. מעל 15 דקות.

2. פרכוסים חד-צדדיים.

3. מלווים Todd's paralysis

4. פרכוסים חוזרים במהלך היממה.

EEG findings

- הפרעות פרוקסיסמליות נמצאו ב35-45% .

- הממצא השכיח ביותר היה זיז-גל בתדירות 3 הרץ עם זיזים מוקדיים בשכיחות נמוכה יותר.

- קיימת שכיחות מוגברת של הפרעות חשמליות במקרים של פרכוסי חום בעבר . (18% לאחר פרכוס חום ראשון לעומת 63% בילדים עם ארבע או יותר פ"ח).

- מרבית המחקרים הפרוספקטיבים לא מצאו קשר בין הפרעות EEG לבין הופעה בהמשך של פרכוסים ללא חום!

- עם זאת Millichap מצא שכיחות של הפרעות EEG פי 5 מילדים אשר יפתחו במשך אפילפסיה לעומת אלו שלא יפתחו אפילפסיה.

- EEG לא יכול להוות פרדיקטור מהימן להופעת אפילפסיה בעתיד ! כך למשל EEG יכול להיות תקין בתינוק עם פ"ח ומקסימום גורמי סיכון להופעת אפילפסיה בעתיד וההפך בגיל מבוגר (כלומר יתכנו הפרעות חשמליות ללא הופעת אפילפסיה בהמשך).

סיבוכים של פרכוסי חום

- כיום מקובל כי פ"ח הם אפיזודות בניגניות וסיבוכים נובעים ממחלת החום עצמה או עקב הפרעות קודמות ולא מהפרכוסים עצמם.

- עם זאת קיימות עדויות כי פרכוסים ממושכים יכולים להזיק. סיבוכים אלו יותר שכיחים במדינות מתפתחות ולגרום לנזקים נוירולוגים ואף מוות.

- מוכרים נזקים כמו mesial temporal sclerosis במבוגרים אשר יתכן ומהווים תוצאה של נזקים לאחר פרכוסי חום ממושכים בגיל צעיר.

Mental and neurologic development

- ההתפתחות המנטלית והנוירולוגית תקינים במרבית הילדים אשר התפתחו באופן תקין לפני פ"ח.

- הסיבוך הכי שכיח שדווח הוא המיפלגיה וכן דיפלגיה, כוריאתטוזיס ואף דקורטיקציה.

- גם בעבודות פרוספקטיביות נמצאו מספר קטן של סיבוכים.

- הפרעות אינטלקטואליות וכן הפרעות למידה לא שכיחות.

- בעבודה של Nelson and Ellenberg על 412 אחים אשר לאחד מהם היה פ"ח לא נמצא הבדל באינטליגנציה בגיל 7 ש'.

- לעומת זאת בילדים אשר פתחו בהמשך פרכוסים ללא חום רמת הפיגור השכלי היה פי 5 !

- 2/3 מהילדים שפיתחו בהמשך פרכוסים ללא חום באו מהקבוצה עם סיכון נמוך לפתח אפילפסיה × כלומר פיגור שכלי לא ניתן לניבוי בזמן פ"ח.

- Nelson וחבריה וכן חוקרים אחרים לא מצאו קשר בין פרכוסים לדיספונקציה האינטלקטואלית. זאת בניגוד לממצאים בעבודות אחרות אשר כן מצאו אסוציאציה בין פרכוסים ממושכים, פיגור שכלי וסיבוכים נוירולוגים.

- חוקרים אלו לא מצאו שינוי באינטליגנציה בין ילדים עם פ"ח בודד לבין פרכוסים חוזרים.

- לסיכום : כנראה שפרכוסי חום ללא השפעה גדולה על הסטטוס הנוירולוגי והמנטלי והפרדיקטור הטוב יותר הוא הסטטוס של הילדים לפני הפרכוסים.

שכיחות הופעה של פרכוסים ללא חום בילדים עם פרכוסי חום

- פרכוסים ללא חום מופיעים ב2-7% מהילדים, יחס שהוא פי 2-10 לעומת האוכלוסיה הכללית.

- פרכוסים אלו מופיעים בשכיחות גבוהה בילדים עם הפרעות התפתחותיות/נוירולוגיות קודמות, קרובים דרגה ראשונה לחולה אפילפסיה ועם פרכוסי חום מורכבים.

- ב- NCCP בילדים עם שני פקטורי סיכון או יותר נמצאה שכיחות אפילפסיה של 2%.

- סה"כ מרבית הילדים שיפתחו פרכוסי חום שייכים לקבוצה הגדולה ללא פקטורי סיכון (עקב מספרם הגבוה יחסית).

- הסיכון לפרכוסים ללא חום גבוה יותר בחודשים הראשונים לאחר פ"ח.

- כל סוגי הפרכוסים יתכנו לאחר פרכוסי חם כאשר פרכוסים מוטורים כלליים מהווים מחצית מהמקרים. יתכנו גם פרכוסים מיוקלונים, מוקדיים ועוד.

- הוזכר כבר הסינדרום של Mesial temporal sclerosis המתחיל בילדות עם פרכוסי חום מורכבים והמפתחים בהמשך CPS ( ( Complex partial seizures עם סקלרוזיס של ההיפוקמפוס.

- בניגוד לממצאים אלו מחקרים פרוספקטיבים אחרים לא מצאו שכיחות מוגברת של CPS .

- Absence epilepsy : 15-25% עם אנמנזה של פרכוסי חום. לעתים קיימת אנמנזה משפחתית.

- Benign rolandic epilepsy : קיים קשר ברור לפרכוסי חום למרות שאף מקרה לא דווח ב- NCCP study . השכיחות של פ"ח עם אפילפסיה רולנדית : 9-20%

- Kajitani מצא כי גם פרכוסי חום וכן אפילפסיה רולנדית יכולים להופיע בתאומים ומניח כי קיים גורם גנטי משותף לסינדרומים אלו.

- סינדרומים אחרים כגון LGS ( (Lennox-Gastaut syndrome , אפילפסיה מיוקלונית בניגנית עם שכיחות מוגברת אך לא ברורה של פ"ח.

- יתכן והקשר בין פ"ח לבין הופעת אפילפסיה בהמשך נעוץ נטייה תורשתית לפרכוסים וכעדות תומכת לאפשרות זו ניתן להזכיר כי קיימים מכניזמים שונים להופעת פרכוסים.

הישנות פרכוסים חום (לאחר פרכוס ראשון)

- הישנות פרכוסי חום מהווים את הסיכון הגדול ביותר הקשור לפרכוסים אלו.

- 30-37% מהחולים יעברו לפחות פ"ח נוסף.

- Annegers מצא שכיחות של 25% במעקב פרוספקטיבי על 639 ילדים.

- מחצית מהילדים עם פ"ח נוסף יסבלו מפרכוס חום שלישי (כלומר הסיכוי לפרכוס חום שלישי הוא 50%).

- רק 9-17% יעברו יותר משלושה אירועים.

- מחצית מההישנויות מופיעים תוך מחצית שנה מהפרכוס הראשון.

- הישנויות שכיחות יותר בגיל צעיר × מתחת לגיל שנה הסיכוי להישנות הוא 50%! לעומת 28% אחרי גיל שנה.

- הישנויות כנראה יותר שכיחות בילדים עם הפרעה התפתחותית קודמת או סיפור משפחתי של אפילפסיה.

- Offringa וחבריו מצאו כי הסיכון הגדול יותר להישנות הוא מתחת לגיל שנה והנמוך ביותר מעל גיל 4 ש'.

- נמצא כי הסיכון גדול יותר אם קיים סיפור משפחתי של פרכוסים וקטן יותר אם הפרכוס הופיע בחום מעל 40 מעלות.

- הסיכון להישנות פרכוס ממושך נמוך! מרבית האפיזודות הממושכות הן בפרכוס הראשון!

- הסיכון להישנות febrile status epilepticus נמוך כאשר ההתפתחות המוקדמת של הילד הייתה תקינה.

- Shinnar וחבריו מצאו כי 88% מההישנויות של פ"ח הופיעו בילדים עם הפרעות נוירולוגיות קודמות.

- לסיכום : הסיכוי להישנות פרכוס חום שני – 30% , הסיכוי בהמשך לפרכוס חום שלישי – 50%

בירור מעבדתי

בירור ראשוני :

- ניקור מותני יתבצע במקרים נבחרים שלא מראים שיפור מהיר או לחילופין עם ממצאים קליניים של מנינגיטיס.

- יש לזכור כי מנינגיטיס יכולה להתפתח ללא ממצאים ספציפיים ובגיל צעיר עלולה להתבטא כפרכוסי חום פשוטים.

- יש לזכור כי לעתים ניקור מותני שלילי לא סותר הופעת זיהום בהמשך.

- לא מומלץ באופן שגרתי בדיקות רמות סוכר, סידן, אלקטרוליטים או צ .גולגולת.

- EEG בעל ערך פרוגנוסטי מועט.

טיפול

- טיפול תומך כולל semiprone position להקטין את סכנת האספירציה, שמירת נתיבי אוויר.

- דיאזפם מהווה את תרופת הבחירה דרך הוריד או PR (סטסוליד).

- חשוב להוריד את החום. אין עדויות כי הורדת החום עשויה להשפיע על הפסקת הפרכוסים או על הישנויות.

- לא ברור אם מתן אקמול או אספירין להורדת החום מקטינה את שכיחות פרכוסי החום.

- ניתן למנוע את הישנות הפרכוסים בשעות הקרובות לאחר הפרכוס ע"י מתן דיאזפם.

טיפול מונע

- קיימת הצדקה לנסות ולמנוע פ"ח הן בגלל העובדה שאלו מאורעות טראומתיים למשפחה והן בגלל הסכנה הנוירולוגית הפוטנציאלית (אם כי נמוכה).

- קיימות שלוש שיטות מניעה :

1. טיפול אינטרמיטנטי עם הופעת הסימן הראשון למחלת חום.

2. טיפול מתמשך אנטיקונבולסנטי .

3. טיפול מניעתי בפרכוסים ממושכים ע"י מתן מיידי של תרופות נוגדות פרכוסים בזמן הפרכוס.

- השיטה האחרונה מתבססת על מתן ואליום רקטלית.

- טיפול אינטרמיטנטי מתבסס על ההנחה כי ההורים יזהו ויטפלו בשלב מוקדם של מחלת החום וכן שתבנה במהירות רמה טיפולית אשר תמנע את הופעת הפרכוסים.

- מעבר לבעיה לאבחן פרודרומה של מחלות חום יתכן טיפול מיותר.

- לומינל לא יכול למלא את הציפיה להשפעה מהירה ומרבית העבודות הראו כי מתן אינטרמיטנטי של לומינל לא יעיל.

- טיפול אינטרמיטנטי בדיאזפם יותר הגיוני בגלל מהירות השפעתו וחדירתו למוח.

- מתן אינטרמיטנטי של דיאזפם במינון של 5 מ"ג כל 8 שעות יעיל כמו מתן יומי של לומינל בחלק מהמחקרים.

- Thorn טיפל באופן אינטרמיטנטי ב- 207 חולים ורק ב- 12 היו הישנויות. בקבוצה לא מטופלת היו 41% הישנויות ו- 10% הישנויות בקבוצה שטופלה בלומינל (אך ה compliance בקבוצה זו היה ירוד).

- בעבודה של Knudsen מצאו שיעור הישנות של 12% לעומת 39% בילדים שלא טופלו (הילדים טופלו בתמיסה של 5 מ"ג בילדים מתחת לגיל 3 שנים ו7.5 מ"ג מעל 3 שנים).

- תוצאות דומות מתן דרך הפה לפי מינון של 0.5 מ"ג/ק"ג.

- ניתן לנסות קלונזפם או קלובזם.

- למרות היעילות של שיטת טיפול זו יש לזכור כי קיימים בעיות אבחנתיות וכן תופעות לוואי כמו אטקסיה, נמנום והיפוטוניה.

Continuous daily prophylaxis : בשיטה זו קיימות בעיות של תופעות לוואי למתן כרוני וכן בעיות הענות.

- פנוברביטל במינון של 4-5 מ"ג לק"ג הוכח במספר עבודות כמקטין את שיעור ההישנות של פ"ח.

- במרבית העבודות שיעור ההישנות היה 4-13% לעומת הישנות של 20-30% בקבוצות ביקורת.

- גם שיעור הפרכוסים החמורים ירד או נעלם.

- לומינל יעיל כנגד פרכוסי חום פשוטים או מורכבים כולל בחולים עם הפרעות נלוות כגו סטטוס נוירולוגי לא תקין, הפרעות פרינטליות ועוד.

- דפקין מוריד את שיעור ההישנויות בדומה ללומינל.

- Wallace וחבריו מצאו שיעור הישנות של 12.8% (דפקין), 13% (לומינל) ו34% (ביקורת).

- ניסיון עם תרופות אחרות לא מספק : דפקין וטגרטול כנראה לא יעילים.

- Primidone כנראה יעיל, יתכן אף יותר מלומינל.

- משך זמן הטיפול המומלץ לא נקבע אך מרבית הפרכוסים נישנים בשנה הראשונה לאחר הפרכוס.

תופעות לוואי :

לומינל : תופעת הלוואי העיקרית היא התנהגותית (30-50% מגלים איריטביליות, היפראקטיביות, התקפי אלימות וריגזון).

- יתכנו הפרעות שינה.

- התופעות קשורות במינון וניתן לשלוט בהן במידה והרמה בדם יורדת מתחת ל- 11 מ"ג/מ"ל.

- חלק מהחוקרים לא מצאו קשר בין רמת התרופה לבין תופעות הלוואי.

- תופעות הלוואי גורמות להפסקת מתן התרופה ב20% מהילדים.

- כללית, שיעור ההענות לא עולה על 60-65%.

- מחקר בוצע לאחרונה הראה כי ה IQ לאחר טיפול של שנתיים היה נמוך ב7 נקודות בממוצע לעומת ילדים שלא טופלו בלומינל .

- במרבית המחקרים לא נמצאו השפעות על ההתפתחות הקוגניטיבית.

דפקין : דפקין עם פחות תופעות לוואי אך רצוי להימנע משימוש בתרופה זו למצב בניגני כמו פרכוסי חום לאור הסיכוי לתופעות לוואי קשות ואף פטליות.

- לכן לא מומלץ לטפל בכל המקרים של פרכוסי חום פשוטים מכיוון ששיעור ההישנות והסיבוכים לא מצדיק טיפול תרופתי עם תופעות הלוואי הכרוכות בו ב- 3% ויותר מאוכלוסיית הילדים.

- הגישה המקובלת להתחיל טיפול מונע לאחר פרכוס שני לא נראית הגיונית.

- אין גם הגיון להתחיל טיפול לאחר הפרכוס הראשון בקבוצת סיכון כאשר 90% מהפרכוסים השניים מופיעים בקבוצה שלא מוגדרת כבעלת גורמי סיכון.

- אין אינדיקציה כי טיפול פרופילקטי מתמשך עשוי למנוע בעתיד אפילפסיה!

קבוצת הסיכון לפתח בהמשך פרכוסי חום לא נקבעה באופן מדויק והיא כוללת :

1. גיל צעיר בהתקף הראשון.

2. הופעת complex febrile seizure

3. סיפור משפחתי של אפילפסיה.

4. EEG לא תקין (זהו פקטור שעדיין לא ברורה משמעותו).

- עפ"י קריטריונים אלו יש צורך לטפל באחוז גבוה מהילדים וכך למשל בסידרה של Nelson וחבריה היה מוצדק לטפל פרופילקטית ב34-69% מהמקרים!

- יש לשקול טיפול מונע לפני גיל שנה.

- מקרים נוספים שנראים לו כמוצדקים כוללים דאגה הורית מוגזמת וכן ריחוק יתר ממרכזי רפואה (לא רלבנטי לישראל).

- כללית השיטה הטובה ביותר היא טיפול אינטרמיטנטי בדיאזפם וטיפול מיידי בפרכוסי החום עצמם. עם זאת וכאמור לעיל בחלק מהמקרים יש הצדקה לטיפול מונע מתמשך.

- Millichap מצא בהסתמך על שאלונים :

62% משתמשים בלומינל לטיפול בהתקף חריף.

89% משתמשים בלומינל כטיפול מתמשך במקרה של פרכוס חום מורכב.

43% משתמשים בלומינל בשליש מהמקרים של פרכוס חום פשוט.

סיכום

- פרכוסי חום מהווים את הבעיה הנוירולוגית השכיחה ביותר בילדות.

- מרבית הפרכוסים קצרים, דו-צדדיים, טונים-קלונים בין 6 חודשים עד 4 שנים עם חום מעל 38 מעלות שלא נגרם ע"י זהום תוך גולגולתי.

- בחלק מהמקרים יתנו פרכוסים חד-צדדיים, ממושכים העלולים להיות מלווים בנזק מוחי.

- גורמים גנטים מהווים מרכיב חשוב בהופעת פ"ח.

- קיימת שכיחות יתר של פ"ח בקרובים של ילדים עם פ"ח.

- גורמים נרכשים סב-לידתיים כנראה משפיעים על חומרת הפרכוסים ועל מיקומם.

- גורמים זיהומיים – מרביתם בנליים אך בילדים צעירים יתכנו זיהומי מ.ע.מ המתבטאים כפרכוס חום פשוט.

- המהלך טב במעל 95% מהילדים.

- השכיחות של אפילפסיה לאחר פרכוסי חום היא 2-5% .

- יתכן נזק מוחי לאחר פרכוסים ממושכים.

- הישנות פרכוסי החום 30-35% .

- מרביתם בניגנים כאשר הפרכוס הקשה הוא בד"כ הפרכוס הראשון.

- במרבית החולים אין יותר מהישנות אחת או שתים.

- הסיכון לפתח אפילפסיה בהמשך גדולים כאשר היו הפרעות התפתחותיות קודמות, פרכוס ראשון ממושך, צדדי או חוזר במהלך אפיזודה (כלומר תוך 24 שעות), סיפור משפחתי של אפילפסיה.

- פרופליקסיס : השימוש המתמשך בתרופות נוגדות פרכוסים יעיל בשני שליש מההישנויות !

- יש מקום לטיפול זה במקרים בקבוצת סיכון.

- אין עדות שטיפול פרופיקלטי מונע בעתיד אפילפסיה.

- הרציונל לטיפול פרופילקטי הוא למנוע פרכוסי חום כולל אלו העלולים לגרום לנזק מוחי.

 

לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  
 
כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008