הפרעת קשב וריכוז – ADHD

 

מבחן טובה עשית! טוב עשית? – דר' עדי אדר


"שלום, שלחו אותנו לעשות מבחן טובה"- זהו משפט פתיחה שכיח של הורים אשר קובעים אבחון הפרעות קשב וריכוז לבנם או ביתם. הם לא מדברים על אבחון אלא אל מבחן טובה. כביכול זוהי הבדיקה אשר תקבע אם אכן לילדם יש הפרעת קשב.

מבח טובה רכש לעצמו פופולריות רבה בארץ. כמספר המצדדים בו גם מספר המתנגדים לו....

ולמען הגילוי הנאות – גם אני מבצע מבחני טובה ואף בצעתי עד עתה אלפי מבחנים.

במאמר זה אציג בצורה של שאלות ותשובות את היתרונות והחסרונות של בדיקה זו ואת מקומה באיבחון הפרעות קשב.

מה מקור השם, מי זאת טובה?


אמרו לנו שעשינו מבחן CPT – האם זהו שם אחר של מבחן טובה?


מהו למעשה מבחן טובה?


האם יש מרכיבים של הפרעת קשב שמבחן טובה לא בודק?


האם מבחן טובה חיוני לקביעת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז?


מה שיעור הדיוק של מבחן טובה?


עשינו מבחן טובה שיצא תקין – אז אין לילד הפרעת קשב?


אז עכשיו אני מבולבלת לגמרי – בשביל מה לעשות את הבדיקה?


באילו מצבים תתכן הפרעת קשב וריכוז ומבחן טובה תקין?


הרופא אמר לי שניתן לבצע אבחון גם ללא מבחן טובה. האם אכן ניתן לבצע אבחון ללא מבחן טובה? 


אז למה לבצע את המבחן? מה הוא תורם לנו?


מה החוכמה? כל אחד שיבצע את הבדיקה ויקח ריטלין ישתפר!


עשינו מבחן טובה ולא היה שיפור לאחר מתן ריטלין. אז הילד לא צריך ריטלין?


אז מה? מבחן טובה עשיתי- טוב עשיתי?


מה מקור השם, מי זאת טובה?

טובה זה לא שם של נערה במקרה הזה אלא השם של המבחן בלועזית.

השם הוא TOVA – מבחן של משתני ריכוז - Test of variables of attention .

 

אמרו לנו שעשינו מבחן CPT – האם זהו שם אחר של מבחן טובה?

פירוש השם CPT - Continuous performance test - מבחן ביצוע מתמשך. יש מספר מבחנים שמתבססים על עיקרון זה כולל מבחן טובה וכן מבחן קונרס ממוחשב. בד"כ כאשר מתכוונים למבחן CPT אז מדובר במבחן קונרס אשר המהדורה החדישה שלו מכונה 2 CPT

מהו למעשה מבחן טובה?

הסבר כללי : זהו מבחן ממוחשב מסוג CPT (מבחן ביצוע מתמשך). על מסך המחשב מופיע כל 2 שניות ריבוע לבן הנעלם במהירות. במרכזו נקודה קטנה. עם הופעת הריבוע הלבן מופיע אות מטרה שחור ((targetמעל לנקודה. לעתים במקום אות המטרה מופיע אות שגוי (non-target) מתחת לנקודה. המבחן מתבצע ע"י הצגה מתחלפת של המטרה (ואז הנבחן אמור ללחוץ על לחיץ מיוחד המחובר למכשיר) ושל לא-מטרה (ואז על הנבחן להתעלם, "להתאפק" ולא ללחוץ על הלחיץ). לפני התחלת המבחן יבצע הנבחן תרגולת קטנה עד שיהיה ברור לבוחן כי הנבחן הבין את השיטה לביצוע המבחן.

המבחן מחולק לשני חלקים (22 דקות כל אחד) . כל חלק מחולק לארבעה רבעים המקבלים ניקוד נפרד.

המבחן בודק את יכולת ההתמדה בביצוע של מטלה משעממת וארוכה יחסית וזאת ע"י מדידת קשב מתמשך (Sustained attention), שליטה על אימפולסים, זמן תגובה, עקביות ביצוע (יכולת הנבחן לבצע משימה ארוכה וחד-גונית בצורה עקבית ללא "עליות ומורדות" ברמת הביצוע, הקשב והריכוז) וכן מדדים נוספים כולל השתעממות המתפתחת במהלך ביצוע הבדיקה. המבחן לא בוחן במישרין היפראקטיביות אם כי לבוחן יש אפשרות להתרשם מהתנהגות הנבחן במהלך הבדיקה ולציין מדדים שונים של פעלתנות מוטורית.

האם יש מרכיבים של הפרעת קשב שמבחן טובה לא בודק?

במילה אחת :הרבה!....

חשוב להדגיש שוב ושוב, הפרעת קשב עיקר ביטוייה הם התנהגותיים. מבחן טובה בודק למעשה מספר תפקודים שניתן למדוד אותם באמצעות מחשב. זוהי בדיקה פשוטה יחסית וקיימים לא מעט מרכיבים של הפרעת קשב שלא ניתנים לבדיקה. כך למשל המבחן לא בודק היפראקטיביות! ניתן להתרשם מפעילות יתר בזמן ביצוע הבדיקה אך המבחן עצמו לא בודק מדד זה. אימפולסיביות גם נבדקת בצורה חלקית. לא נבדקים מדדים אחרים כגון התארגנות, פיזור דעת ועוד.

האם מבחן טובה חיוני לקביעת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז?

התשובה לשאלה זו מעט מפתיעה – לא! מבחני CPT נחשבים כמסייעים לאבחנה אך לא חיוניים לקביעתה!

בשום הגדרה בינלאומית הקובעת הנחיות לביצוע אבחון של הפרעת קשב לא קובעים את הבדיקות הממוחשבות כבדיקות חיוניות לצורך אבחנה. קיימת כיום הגדרה מקובלת לאבחנה ותוצאות מבחן טובה לא נכללות בהגדרה זו.

מה שיעור הדיוק של מבחן טובה?

על פי הצהרת המפתחים של מבחן טובה דיוק הבדיקה הוא כ- 80% כלומר מבחן חיובי מראה על סיכוי של 80% כי הנבדק אכן סובל מהפרעת קשב. כלומר יתכן ש- 20%  יאובחנו בטעות כבעלי הפרעת קשב למרות שהם אינם כך בפועל. לחילופין יתכן כי כ- 20% הלוקים בהפרעה ואשר מבחן טובה לא יאבחן אותם.

עשינו מבחן טובה שיצא תקין – אז אין לילד הפרעת קשב?

כפי שניתן להבין מהשאלה הקודמת הרי שיתכן מצב בו המבחן תקין ולנבדק הפרעת קשב קשה וגם להפך! זוהיטעות נפוצה כולל של מכונים לביצוע בדיקה זו אשר במידה והבדיקה יצאה תקינה אז הנבדק או לחילופין הוריו מקבלים מהבוחן את ההרגשה שאין הפרעת קשב והילד לא זקוק לריטלין וכו'.

אז עכשיו אני מבולבלת לגמרי – בשביל מה לעשות את הבדיקה?

הפרעת קשב לא ניתנת לאבחון באמצעים מדעיים מדויקים – ביטוייה הם התנהגותיים ואין בדיקת דם, צילום או שיטת בדיקה מדויקת לאבחון הפרעה התנהגותית! כל הקריטריונים המקובלים כיום לאבחון הפרעת קשב לא מדויקים.

מבחן טובה היא לא בדיקה מדויקת ! עם זאת היא מעלה את שיעור הדיוק של האבחון כאשר מסתמכים על נתונים נוספים.

ולכן – מבחן טובה לא מאבחן הפרעת קשב, זוהי בדיקת עזר אשר יחד עם נתונים נוספים מסייעת בסיכומו של דבר לאשר או לשלול קיומה של ההפרעה.

באילו מצבים תתכן הפרעת קשב וריכוז ומבחן טובה תקין?

המבחן מתבצע במקום שקט - יש לזכור כי מבחן טובה מתבצע בחדר שקט, ללא גורמים מסיחי דעת. יש נבדקים אשר מתפקדים במיטבם במצב כזה, מתרכזים היטב ומבצעים את המבחן ללא בעיות. כלומר מבחן טובה לא חושף את הנבדקים אשר יש להם הפרעת קשב ומסוגלים לתפקד היטב בסיטואציות של "אחד לאחד".

אינטליגנציה גבוהה - מבחן טובה לא בודק אינטליגנציה אך לעתים ילדים נבונים מאוד או מחוננים מבצעים את הבדיקה טוב יותר יחסית לילדים אחרים בני גילם ויש לכן להרים את הרף של מה שמוגדר כסף לבדיקה תקין (למשל ל- 100 ואף יותר) ואז למעשה התוצאות הראשוניות עלולות להיות לא תקינות ולכן חשוב להתייחס האם יש פער לעומת התוצאות לאחר נטילת התרופה.

תחרותיות, מצב של לחץ - יש נבדקים המתפקדים טוב במצבי לחץ – הם נמצאים בסיטואציה של מבחן, הם תחרותיים מטבעם ולכן מצליחים "להתגבר" על הפרעת הקשב שלהם ולבצע את המבחן טוב!

הרופא אמר לי שניתן לבצע אבחון גם ללא מבחן טובה. האם אכן ניתן לבצע אבחון ללא מבחן טובה? 

כמובן! לא חובה לבצע מבחן טובה! אני אישית מבצע את המבחן, יחד עם מבחן BRC וכן אבחון נוירולוגי. איני מחייב אף אחד לבצע בדיקה זו. יש לקוחות שחוששים ממתן ריטלין לילד אפילו פעם אחת. במקרה כזה ניתן לבצע רק את החלק הראשון או לחילופין לא לבצע את המבחן כלל.

אז למה לבצע את המבחן? מה הוא תורם לנו?

בדיקה מדעית יחסית מדויקת - לעומת שאר אמצעי האבחון שהם סוביקטיבים כולל דו"חות הורים, מורים, התרשמות מהנבדק בזמן האבחון מבחן טובה ומבחנים ממוחשבים אחרים הם כלי אובייקטיבי המודד תגובות פיזיולוגיות  בצורה מדויקת . אמצעי זה נותן להורים גם את התחושה שהרופא מסתמך לא רק על "מה שהמורה אומר" אלא מתבסס על כלי מדעי שאמנם לא מדויק במאה אחוז אבל לפחות מהווה אמצעי אמין.

המבחן בודק את השפעת הריטלין – החלק המעניין במבחן טובה הוא בדיקת המדדים לאחר מתן ריטלין. ניתן לראות לפעמים בצורה יוצאת מהכלל איך הריטלין משפיע בצורה מיידית על הביצוע. יש בכך גם אמצעי שכנוע פסיכולוגי להורים שכה חוששים מהבדיקה.

קביעת המינון של הריטלין – בנושא זה יש חילוקי דעות אך רופאים טובים ומכובדים משתמשים במבחן טובה לשם קביעת המינון המדויק של התרופה.

לטעמי יש בעייתיות בנושא זה.יש לזכור כי המבחן מתבצע במקום שקט שלא מחקה את הסביבה הטבעית בה הפרעת הקשב באה למלוא ביטויה – בבית הספר, בסביבה רועשת מלאת גירויים וגורמים מסיחי דעת. הבדיקה כזכור מתבצעת בחדר שקט והמינון המתאים לסביבה זו לא בהכרח יתאים לסביבת הלימודים הרגילה.

תקופת הסתגלות -  אם אכן רוצים לבדוק את ההשפעה של מינון ספציפי נכון יותר לטפל במינון הנבדק במשך שבועיים שלושה עד שרואים שאין תופעות לוואי ואז לחזור על הבדיקה. בדיקת מינון ספציפי ללא תקופת הסתגלות לא מדויקת כי יתכנו תופעות לוואי וחוסר הסתגלות של הגוף למינון החדש ולכן אנו עלולים להסיק מסקנות שגויות.

מה החוכמה? כל אחד שיבצע את הבדיקה ויקח ריטלין ישתפר!

לא כל מי שנוטל ריטלין ישפר את המדדים שלו במבחן טובה. בד"כ כאשר המדדים תקינים יתכן שיפור מתון או לא יהיה שיפור כלל. ריטלין לא משפיע על כל האנשים! יתכן שיפור מתון גם באנשים ללא הפרעת קשב אבל שיפור משמעותי נמדד בד"כ באנשים להם יש הפרעת קשב.

עשינו מבחן טובה ולא היה שיפור לאחר מתן ריטלין. אז הילד לא צריך ריטלין?

התוצאה תלויה במינון! התוצאה של מבחן טובה מצביע כי במינון מסוים שניתן ביום מסוים יש או אין שיפור! אי הדגמת שיפור לא מצביע בהכרח על כך שאין תגובה לריטלין אלא שבמינון בניתן ביום המבחן לא היה שיפור.

תופעות לוואי - יתכן גם מצב שלאחר מתן מנה של ריטלין הופיעו תופעות לוואי (כגון עייפות כאבי ראש, סחרחורת ועוד). ברור כי במקרה כזה תתכן אף הרעה בתוצאות . המסקנה הפשוטה היא שבמינון הספציפי שניתן ביום המבחן לא הייתה השפעה ברורה או שלחילופין עקב תופעות לוואי לא נמדדה השפעה.

ריטלין לא משפיע על המטופלים בתרופה! כמובן יתכן גם מצב שהתרופה פשוט לא משפיעה ואז יש מקום לשקול שינוי מינון או לחילופין להחליט שהטיפול לא יעיל.

הערה – ריטלין יעיל ב- 85% מהמטופלים עקב הפרעות קשב וריכוז לכן יתכן בהחלט כי המבחן אכן גם מצביע על חלק מאותם נבדקים אשר בהמשך יסתבר כי הם לא מגיבים לריטלין.

אז מה? מבחן טובה עשיתי- טוב עשיתי?

כן אבל לא מספיק!!! מבחן טובה כשלעצמו מספק אינפורמציה חלקית ולעתים מוטעית !!! חשוב מאוד לבצע אבחון מלא, להביא לרופא את מלוא האינפורמציה של כל הגורמים המטפלים, לא להסתיר מידע ולהגיע לאבחון לא בגלל ש"בית הספר מכריח" או "רצינו להראות לבית ספר שאין צורך בטיפול" אלא כמו בכל תחום רפואי לבוא לרופא על מנת לקבל בצורה מסודרת אבחון ודרכי טיפול אפשריות.

לכן בפעם הבאה שתתקשרו אימרו : אנו רוצים לבצע אבחון של הפרעת קשב וריכוז ואל תאמרו "שלחו אותנו לבצע מבחן טובה....."

 

לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  
 
כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008