הצוות החינוכי נמצא בחזית. הם בחזית מול התלמידים, מול הוריהם, מול תקשורת האורבת לסקופים.

אין לצפות ממורה להצליח היכן שאנו ההורים לא מצליחים. הכלים והסמכויות שהחוק וחוזרי מנכ"ל מעניקים לצוות החינוכי מרחב תימרון קטן. על ההורים לא להצר את צעדי הצוות החינוכי. מותר לבקר  מותר גם לכעוס אך חשוב מאוד להושיט יד, לתת גיבוי ולזכור – הצלחת המורה היא בראש וראשונה הצלחה של ילדינו!

 









"הוא לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו" –

זוהי  האמירה הקלסית והיא גם נכונה בדרך כלל. ילדים ומבוגרים עם ADHD תת-השגיים. זה נכון לגבי כלל הילדים עם ADHD וזה מאוד בולט לגבי ילדים מחוננים עם ADHD כאשר בכיתות הגבוהות הם מפתחים פער לימודי גדול ומתסכל. אך לא רק בילדים אלו ניכרת תת ההשגיות. הפרעת הקשב המשולבת לעתים תכופות בליקויי למידה גורמת לילדים תסכול, ירידה במוטיבציה, דימוי עצמי נמוך, התחמקות מביצוע מטלות לימודיות והשקעת אנרגיות בתחום החברתי על חשבון הלימודים וצורך מדי שנה לשמוע את האמירה : הוא לא ממצה.....

"צא החוצה" או "לך למזכירות תביא לי דפים"

pיש ילדים שלא מספיקים "לחמם את הכיסא" עם החזרה מהפסקה והם "זוכים" לשמוע את המורה המוציאה אותם מהכיתה...
מערכת החינוך לעתים חסרת אונים כנד התלהמות תלמידים, הורים, תקשורת. המורות חשות עצמן עם "ידיים קשורות" ולעתים נאלצות לנקוט בפיתרון זה הוצאת התלמידים מהכיתה. 
גם במצב זה חשובה הסמכות המורית כמו שחשובה מאוד גם הסמכות ההורית! אל להורים להטיל את נטל החינוך על המורים. אם הם רוצים שילדיהם ילמדו עליהם לפעול  ולדאוג שבנם או ביתם יקבלו סמכות של המורים ויתפקדו כתלמידים ולא כילדים שמחכים להסתער לחצר עם בוא הצלצול הגואל.

תפסיק עם התיפופים האלה,

"המתופף עם הקוצים", "הרוטטת", "הלולב" - אלו מעט מהביטויים המתארים את הפעילות המוטורית בכיתה. ואין כמו תיפוף עליז לאפיין את הילדים האלו. ואין כמו תיפוף עליז להוציא מורות מדעתן.....
ואגב, לעתים תכופות מורות אלו בעצמן עם הפרעת קשב........... האם אתם נותנים דעתכם איך חשה מורה עם הפרעת קשב והמוסחת בקלות למראה חבורה של 30 ילדים מדברים, מתופפים, משרבטים על דפים, מנמנמים ועוד ועוד.....

תפסיק להתנדנד, אתה עוד תיפול

ילדים עם הפרעות קשב מרבים להתנדנד על הכיסאות, בחלקם אף נחבלים (במקרה אחד זכור לי כי המורים נאלצו למסמר את הכיסא לרצפה למנוע אסון....) תוך כדי נפילה לאחור....
לעתים התנהגות זו מהווה את המסמר האחרון באיבוד השליטה של מורה. לראות ילד שלא מפסיק להתנדנד זהו מתכון בטוח לאיבוד הריכוז של המורה .

על מה דיברנו?

זוהי אמירת המחץ של המורה והגורמת לילד החולמני, המוסח, הישנוני לקפוץ ממקומו ולמלמל במבוכה מספר מילים.... לעתים הפינג-פונג המילולי הזה חוזר על עצמו מספר פעמים.... ובד"כ הוא נפסק כאשר המורה מתייאשת מנסיונותיה להחזיר את הילד לעניינים.

"אני לא רופאה, אבל אני חושבת שהוא צריך ריטלין"

זוהי אמירה "המקפיצה פיוזים" של ההורים (מה המורה חושבת, שהיא רופאה?....).
ואולי ההורים לא יאהבו את זה אבל מורה מנוסה בהחלט יכולה לאבחן ברמת דיוק גבוהה הפרעת קשב ואז היא בדילמה לא פשוטה מול ההורים והילדים אשר מסרבים לקבל אפשרות זו ולעתים המורה מתפקדת כשליח אשר גורלו נחרץ.....
חובתה של מורה לעמוד על דעתה בפני הורים, לדעת להציג עמדה זו בצורה מנומקת, מתחשבת בהורים אך כמובן מתוך ראיית טובתו של הילד אשר לעתים אכן זקוק לאבחון זה או אחר. חשוב מאוד שההורים יקיימו דיאלוג של שיתוף פעולה עם המורים כאשר טובת הילדים צריכה להיות לנגד עיני כולם.

"אני חושבת שהכדור לא מספיק לו, תשאלי את הרופא אם אפשר כדור של 20 "

אכן לעתים המורות (או המורים) פוסעות על הגבול הדק שבין הוראה לרפואה.... גם כאן צורת הצגת הדברים כלפי ההורים חשובה מאוד על מנת למנוע התנגדות שלהם להתערבות כביכול של המורות בעניינים שלא שייכים לתחום סמכותן.

תגיד, אתה בטוח שלקחת היום את הכדור?

זוהי אמירה קשה ומקוממת שאסור לה להיאמר בפרהסיה. חובה על הצוות החינוכי לשמור על כבודם של תלמידים אשר חשים עצמם לעתים מושפלים בעקבות פנייה כזו בכיתה. כאן אין מקום לפשרות! על הצוות החינוכי להקפיד על חובת הסודיות הרפואית ולמנוע מצב של עלבון של התלמיד או התלמידה. עלבון זה גורם לעתים אף להפסקת נטילת התרופה על ידי הילדים ובכך כמובן להחמרת מצבם התפקודי.
תהיה הבעיה הרפואית של הילד אשר תהיה, הפרעת קשב, אפילפסיה מחלה אחרת – תמיד יש לנהל את הדיאלוג בנושא עם הילד/ה בצורה דיסקרטית  המכבדת גם את התלמיד וגם את המורה.

"תגיד לאמא להתקשר אלי"

מחברת הקשר של ילדים עם הפרעת קשב תפוחה (אלא אם הילד מעלים דפים....). המשפט הזה מוכר (ומאוד לא חביב...) על ידי הילדים והוא גם גורם לדפיקות לב של ההורים.

 

לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
ההורים   
הילדים   
המורים/ות   
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  
 
 
 
כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008