T.O.V.A ( Tests of variables of attention )
אבחון ממוחשב למדידת מדדי קשב וריכוז

מבחן זה (בארץ מבוצע גם מבחן דומה, מבחן קונרס ממוחשב - Conners CPT ) מתבצע במרפאות העוסקות בתחום זה – מרפאות לנוירולוגיה ילדים וכן מרפאות לפסיכיאטריה ילדים. המבחן הוכנס לשימוש בישראל בשנים האחרונות במספר בתי חולים וניתן לבצעו גם באיזורנו.

מבחן טובה פותח בארה"ב. מבחן זה יחד עם מבחן קונרס וכן מבחן BRC מהווים מבחנים המקובלים כיום בכל העולם להערכת ילדים ומבוגרים עם חשד ל- ADHD (תסמונת טווח הקשב הקצר עם או ללא פעלתנות יתר).
 

הרגישות והסגוליות של המבחן היא של כ- 80% כלומר ע"י ביצוע מבחן טובה בלבד ניתן לאבחן כ- 80% מהילדים עם ADHD או לאבחן בצורה שגויה חיובית 20% מהילדים שלא לוקים בהפרעה. לכן זוהי רק בדיקת סקר הנותנת אינדיקציה אך לא מאפשרת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז עם וללא פעילות יתר ( ADHD ) באופן בלעדי וספציפי. חשוב לבצע אבחון מלא ע"י נוירולוג ילדים (או רופאים אחרים המתמחים בתחום הפרעות קשב וריכוז).

מבחן טובה משמש כלי עזר בידי המאבחן כאשר יש לזכור כי התוצאה משקפת את תפקודו של הנבחן בזמן נתון (וזאת בדומה ל- EEG הבודק את הפעילות המוחית במשך פרק זמן קצר). התוצאות תלויות במשתנים שונים כולל עייפות, שיתוף פעולה ועוד. מבחן טובה מהווה אחד מאמצעי האבחון של תסמונת הפרעת קשב וריכוז הכוללים בדיקה נוירולוגית, אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, חוות דעת מורה, שאלונים כדוגמת שאלוני קונרס ועוד. כמו כן יודגש כי בהחלט ניתן להגיע לאבחון נכון של ADHD גם ללא בדיקה זו.

 

הערה – מבחן זה לא בודק ליקויי למידה, אינטליגנציה ולא מהווה תחליף לאבחון דידקטי או פסיכולוגי.

המבחן מופיע בשתי גרסאות – חזותית ושמיעתית כאשר הגרסה החזותית מתאימה לבדיקת נבחנים מגיל 4-80 שנים.

סך הכל של שני חלקי המבחן כולל הפסקה בין שני החלקים כשלוש שעות.

 

דוגמא למבחן

הסבר כללי : זהו מבחן ממוחשב מסוג Continuous performance test (מבחן ביצוע מתמשך). על מסך המחשב מופיע כל 2 שניות ריבוע לבן הנעלם במהירות. במרכזו נקודה קטנה. עם הופעת הריבוע הלבן מופיע אות מטרה שחור ( (target מעל לנקודה. לעתים במקום אות המטרה מופיע אות שגוי ( non-target ) מתחת לנקודה. המבחן מתבצע ע"י הצגה מתחלפת של המטרה (ואז הנבחן אמור ללחוץ על לחיץ מיוחד המחובר למכשיר) ושל לא-מטרה (ואז על הנבחן להתעלם, "להתאפק" ולא ללחוץ על הלחיץ). לפני התחלת המבחן יבצע הנבחן תרגולת קטנה עד שיהיה ברור לבוחן כי הנבחן הבין את השיטה לביצוע המבחן.

המבחן מחולק לשני חלקים (22 דקות כל אחד) . כל חלק מחולק לארבעה רבעים המקבלים ניקוד נפרד.

המבחן בודק את יכולת ההתמדה בביצוע של מטלה משעממת וארוכה יחסית וזאת ע"י מדידת קשב מתמשך ( Sustained attention ), שליטה על אימפולסים, זמן תגובה, עקביות ביצוע (יכולת הנבחן לבצע משימה ארוכה וחד-גונית בצורה עקבית ללא "עליות ומורדות" ברמת הביצוע, הקשב והריכוז) וכן מדדים נוספים. המבחן לא בוחן במישרין היפראקטיביות אם כי לבוחן יש אפשרות להתרשם מהתנהגות הנבחן במהלך הבדיקה ולציין מדדים שונים של פעלתנות מוטורית.

 
אות מטרה שגוי
הנבחנת צריכה להתאפק
ולא ללחוץ על הלחיץ
  אות מטרה
הנבחנת צריכה ללחוץ על לחיץ מיוחד
המחובר למכשיר

 

הערות כלליות לגבי תפקודה במהלך המבחן:

במחצית הראשונה של המבחן (ללא ריטלין) : יושבת בשקט, לא מדברת, נינוחה במהלך האבחון, אין תנועתיות יתר, מתבוננת בצורה מרוכזת במסך המחשב, .

במהלך המחצית השנייה של המבחן (לאחר נטילת ריטלין במינון של 12.5 ) : יושבת בשקט, לא מדברת, נינוחה במהלך האבחון, אין תנועתיות יתר, מתבוננת בצורה מרוכזת במסך המחשב, .

תופעות לוואי לאחר נטילת ריטלין : לא נמסר על תופעות לוואי מיוחדות (כגון כאבי ראש, בחילה, הקאה, עייפות, פטפטנות או לחילופין אדישות). חשה יותר מרוכזת בחלק השני.

סיכום התוצאות :

תוצאה של המדדים העיקרים שנבדקו – המבחן בוצע בשני שלבים. שלב ראשון ללא ריטלין והשלב השני התבצע כשעה וחצי-שעתיים לאחר נטילת ריטלין.

הסבר/הערות
ציון – עם
ריטלין ( 12.5 מ"ג)
ציון - ללא ריטלין
מדד נבדק
( אדום – תוצאה לא תקינה. כחול –
תוצאה תקינה )
תוצאה - התוצאה הכללית השתפרה לאחר מתן ריטלין.

התוצאה בתחום התקין.

התוצאה לא בת חום התקין ומתאימה להפרעת קשב.

תוצאה כללית

(תקין מעל ציון 1.80 -, כלומר ציון יותר שלילי תומך באבחנה של ADHD ).
תוצאה - שיפור ברור בציון לאחר מתן ריטלין.

2.41

-12.79

ציון ADHD
( ADHD Score )
תוצאה - ירידה ברורה במספר שגיאות הקשב.

0

25

מס' השגיאות של מדד הקשב - שגיאות השמטה
ציון תקין : מעל 85. ככל שהתוצאה גבוהה יותר התשובה יותר תקינה. שיפור ברור/מובהק – מעל 15 נקודות (שווה ערך לסטיית תקן אחת). שיפור מתון – מעל 7 נקודות.
תוצאה - שיפור ברור לאחר מתן ריטלין.

108

<40

ציון של שגיאות קשב וריכוז
omission errors ) )
תוצאה - ירידה ברורה במספר שגיאות חוסר התאפקות.

5

14

מס' השגיאות של מדד אימפולסיביות-
שגיאות חוסר התאפקות
ציון תקין : מעל 85. שיפור ברור – מעל 15 נקודות. שיפור מתון – מעל 7 נקודות.
תוצאה - שיפור ברור במדד חוסר התאפקות/ אימפולסיביות.

103

82

ציון של שגיאות תגובת יתר - אימפולסיביות
( commission errors )
ציון תקין : מעל 85.
שיפור ברור – מעל 15 נקודות. שיפור מתון – מעל 7 נקודות.
תוצאה - שיפור ברור לאחר מתן ריטלין.

113

70

מדד זמן התגובה
( Response Time )
ציון תקין : מעל 85.
שיפור ברור – מעל 15 נקודות. שיפור מתון – מעל 7 נקודות.
עקביות ביצוע
שיפור ברור לאחר מתן ריטלין.

115

<40

מדד עקביות התגובה -
( Response time variability )
ציון תקין : מעל 85.
שיפור ברור – מעל 15 נקודות. שיפור מתון – מעל 7 נקודות.
תוצאה - שיפור ברור לאחר מתן ריטלין.

104

46

מדד ה"השתעממות"
( Response Sensitivity time )
* תוצאות המסומנות בכוכבית לא מהימנות עקב ריבוי שגיאות ניחוש או חוסר התאפקות באחד הרבעים.
 
מקרא לטבלה

הסבר כללי לגבי ציונים

במדדי הקשב, האימפולסיביות, זמן התגובה, עקביות הביצוע וה"השתעממות":

ציון תקין: מעל 85. שיפור ברור: מעל 15 נק'. שיפור מתון: מעל 7 נק'.

תוצאה כללית

התוצאה הכללית מתייחסת להשוואת התוצאות לקבוצת ביקורת (ללא הפרעת קשב וריכוז) תוך התייחסות לגיל, מין ורמת האינטליגנציה.

במידה ובאחד הרביעים הנבחן מנחש (שגיאות ניחוש - ראה הסבר בהמשך) מעל 10% מהתוצאות או לחילופין מבצע יותר מ- 10% שגיאות חוסר התאפקות (ראה הסבר בהמשך) התשובות נפסלות. ניחושים יכולים להצביע על ירידה בקשב, איבוד סבלנות לאחר פרק זמן של מספר דקות של ביצוע משימה. פסילת רביע אחד גוררת את פסילת המחצית כולה. (במקרה כזה נקבל תוצאה גרפית של "רביע פסול").

ציון ADHD (ADHD Score)

ציון ה- ADHD הינו ציון משוקלל של מדדי זמן התגובה, עקביות הביצוע ומדד רגישות ה"השתעממות".

הציון משווה את התוצאה שהשיג הנבחן לעומת תפקודה של קבוצת ביקורת עם אבחנה של ADHD .

(תקין מעל ציון 1.80 -, כלומר ציון יותר שלילי תומך באבחנה של ADHD ).

ציון ה- ADHD תלוי במדדים הבאים: מדד זמן התגובה במחצית הראשונה של המבחן, מדד "ההשתעממות" במחצית השנייה ומדד עקביות הביצוע הכולל. מכיוון שציון זה אינו תלוי במדדי הקשב והאימפולסיביות, יתכן מצב בו חל שיפור במדדים אלו ואילו הציון אינו הושפע או שהשתנה במגמה הפוכה.

שגיאות קשב

על מסך המחשב מופיע כל 2 שניות ריבוע לבן הנעלם במהירות. במרכזו נקודה קטנה. עם הופעת הריבוע הלבן מופיע אות מטרה שחור ( (target מעל לנקודה. לעתים במקום אות המטרה מופיע אות שגוי ( non-target ) מתחת לנקודה.

Text Box:  שגיאות קשב מבטאות את מספר הפעמים בהם הנבחן לא הגיב בלחיצה על לחיץ הנמצא בידו (השמיט תגובה) לאות המטרה . ככל שמספר השגיאות גבוה יותר הציון נמוך יותר. מדד זה רגיש בעיקר בילדים ומתבגרים ובקשישים ופחות באנשים מבוגרים.

שגיאות ניחוש

שגיאת ניחוש הינו מצב בו הנבחן מגיב לאות מטרה תוך פחות מ-200 אלפיות השנייה, כך ניתן לדעת כי הנבחן ניחש את התשובה. כאשר הנבחן מבצע שגיאת ניחוש, הוא בעצם משפר את תוצאות המבחן באופן מלאכותי, מכיוון ששגיאת הניחוש מקצרת את זמן התגובה שלו ומעלה את עקביות הביצוע . לכן במצב כזה יש להתייחס לציון בהתאם וניתן להניח כי הציונים היו נמוכים יותר ללא שגיאות הניחוש של הנבחן.

ציון של שגיאות קשב וריכוז omission errors) )

ציון של קשב והמחושב לפי מספר שגיאות חוסר קשב - שגיאות השמטה (שורה למעלה) ובהתייחס לגיל של הנבדק.

Text Box:  מס' השגיאות של מדד אימפולסיביות- שגיאות חוסר התאפקות

הסבר - שגיאות אימפולסיביות או חוסר התאפקות מבטאות את מספר הפעמים בהם הנבחן לא התאפק ולחץ בטעות על לחיץ למראה ריבוע קטן שחור (אות שגוי – non target ) המופיע מתחת לנקודה בתוך ריבוע לבן המופיע ונעלם כל 2 שניות במרכז מסך המחשב. ככל שמספר השגיאות גבוה יותר הציון נמוך יותר. טעויות אלו שכיחות יותר במחצית השנייה של המבחן גם בנבחנים לא אימפולסיביים. באופן כללי שגיאות חוסר התאפקות רבות מורידות את כמות שגיאות הקשב, מקצרות את זמן התגובה ומשפרות את עקביות הביצוע , כל זאת באופן מלאכותי, ולכן במקרה של פסילות עקב שגיאות חוסר התאפקות, יש להתייחס לתוצאות בהתאם וניתן להניח כי הציונים היו נמוכים יותר ללא שגיאות חוסר ההתאפקות של הנבחן.

ציון של שגיאות תגובת יתר – אימפולסיביות ( commission errors )

ציון של אימפולסיביות המחושב לפי מספר השגיאות חוסר ההתאפקות (שורה למעלה) ובהתייחס לגיל של הנבדק.

ככל שהתוצאה גבוהה יותר התשובה יותר תקינה. ככל שמספר השגיאות גבוה יותר הציון נמוך יותר.

מדד זמן התגובה (Response Time)

מבטא את הזמן הנדרש לנבחן להגיב נכון לאות מטרה (נמדד במילי-שניות). זמן התגובה יותר איטי בילדים עם ADHD . זהו מדד חשוב בעיקר בחלק הראשון, "המשעמם" של המבחן.

מדד עקביות התגובה - ( Response time variability )

המדד מבטא את היכולת לבצע משימה בצורה עקבית וערנית. המדד חשוב מאוד . נבדקים עם ADD לא עקביים. הם יכולים לתפקד באופן תקין לפרקי זמן קצרים ובהמשך מאבדים את המיקוד.

על מנת לדייק במדידה זמן התגובה נמדד ע"י לחיץ מיוחד ( microswitch ) ולא באמצעות לחיצה על העכבר או מקשי המחשב. מבחן טובה מופעל בתוכנת הפעלה DOS (מדידת זמן ע"י לחיצה על עכבר המחשב או מקשי המחשב בתוכנת חלונות עלולה להיות לא מדויקת עקב תוכניות מחשב המופעלות ברקע ופוגעות בדיוק המדידה).

מדד ה"השתעממות" (Response Sensitivity)

ילדים עם ADHD נוטים להשתעמם מהר, דבר אשר מתבטא בירידה בביצוע. מדד זה מבטא את רמת שימור ביצוע המטלה לאורך זמן או ירידה ביצועה, כלומר איבוד עניין או השתעממות.

 

הסבר - הגרף משמאל מתייחס לציון של שגיאות קשב או השמטה ( (omission errors . הגרף מימין מתייחס לציון של שגיאות חוסר התאפקות ( (commission errors ומהווה מדד של אימפולסיביות. התוצאה נחשבת לתקינה במידה והעמודות הצהובות מעל הקו האדום האופקי. התוצאות מחולקות לפי רבעים של 5 דקות. כמו כן התוצאות מסוכמות לפי מחצית ראשונה (המחצית "המשעממת" בה הנבחן נדרש למעט תגובות נכונות) ולמחצית שנייה (בה הנבחן נדרש להרבה תגובות נכונות). העמודות בכחול מסכמות את הציון הכללי של כל מדד.

תוצאות - מהגרף ניתן לראות כי מדדי הקשב וה אימפולסיביות/חוסר התאפקות נמוכים.
 
 

הסבר - הגרף משמאל מתייחס לזמן התגובה של הנבחן מרגע הצגת אות המטרה (ריבוע שחור קטן הממוקם בחלק העליון של ריבוע לבן) ועד הלחיצה על הלחיץ ( response time ) ומהווה מדד של ערנות ומהירות תגובה לגירויים. הגרף מימין מתייחס ליכולת התמדה וביצוע עקבי של משימה ( (response time variability . שני המדדים חשובים ושניהם נוטים להיות נמוכים בילדים/נערים עם ADHD . התוצאה נחשבת לתקינה במידה והעמודות הצהובות מעל הקו האדום . התוצאות מחולקות לפי רבעים של 5 דקות, העמודות בכחול מסכמות את הציון הכללי של כל מדד.

תוצאות - מהגרף ניתן לראות כי מדדי זמן התגובה ו עקביות הביצוע נמוכים.

הסבר - הגרף משווה בין התוצאות לפני מתן הריטלין (צהוב) לבין התוצאות לאחר מתן ריטלין (אדום) במדד קשב וריכוז (משמאל) ומדד אימפולסיביות (מימין).

 

הסבר - הגרף משווה בין התוצאות לאחר מתן ריטלין (אדום) לבין התוצאות לפני מתן הריטלין (צהוב) במדד זמן תגובה (משמאל) ויכולת התמדה או מידת ההשתנות בזמן התגובה (מימין).

תוצאות - שיפור בזמן התגובה ו במדד עקביות הביצוע לאחר מתן ריטלין.

הסבר - הגרף מתאר את מדד ההשתעממות (ומחושב על פי היחס בין לחיצות "נכונות" הקשורות לקשב, ללחיצות "שווא" שהן לחיצות עקב ניחוש או חוסר איפוק) המדד מתקבל ע"י בחינת ביצוע המשימה לאורך זמן. התוצאה נחשבת לתקינה במידה והעמודות מעל הקו האדום האופקי. התוצאות מחולקות לפי רבעים של 5 דקות. כמו כן התוצאות מסוכמות לפי מחצית ראשונה (המחצית "המשעממת" בה הנבחן נדרש למעט תגובות נכונות) ולמחצית שני(בה הנבחן נדרש להרבה תגובות נכונות).

תוצאות - שיפור במדד ה"השתעממות" לאחר מתן ריטלין. אין שינוי במדד "ההשתעממות" לאחר מתן ריטלין.

סיכום התוצאות של מבחן TOVA : נבחנו מדדים שונים לפני ואחרי מתן ריטלין (ראה טבלה).

 
לרוש העמוד
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
BRC מבחן   
מבחן טובה   
מבחן קונרס   
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  

 

כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008