המטבחון של תמיר / דר' עדי אדר

ריקאדו קווארסמה, דקו, נני, כריסטיאנו רונלדו- תמיר פלט במהירות ובהתלהבות את השמות של שחקני נבחרת פורטוגל.

תוך כדי מבול השמות הניתך עלי ואודות לנפלאות האינטרנט אשר עזרו לי חיש קל לדעת את שמות שחקני הקבוצה, הצטרפתי אליו כביכול כמבין דבר, לעתים בהקנטה שלו לגבי שם זה או אחר אשר הוא שכח....

ילדים קטנים נוטים לשתוק במהלך הפגישה . חרדה, מבוכה, אי נוחות מהסיטואציה, חשש מההורים, חשש מהמושג "רופא" – כל אלו תורמים לעתים תכופות לשתיקה ואף התכנסות של הילדים במפגש איתי.

תמיר לא היה שונה בתחום זה מילדים אחרים. אף הוא התעטף בשתיקה, השפיל מבטו ובהמשך שקע במשחק חסר תכלית עם חפץ קטן שהיה מונח על השולחן.

ניסיתי בשיטות שונות לדובב אותו אך ללא הצלחה עד שהגענו לנושא התחביבים שלו. ומכאן הדרך הייתה קצרה..... תמיר הוא אנציקלופדיה מהלכת של כדורגל, שמות, הרכבים, תוצאות וכמו אצטדיון חשוך המואר לפתע בתאורת לילה בוהקת כך גם השאלה ה"כה חשובה" – מה הרכב נבחרת פורטוגל ליורו 2008 "הדליקה" את תמיר ולמשך כשתי דקות הוא פלט בשצף קצף בליל שמות כולל הרכב המילואים של פורטוגל, דקות הבקעה של שערים ועוד ועוד. אך המבוע המילולי נדם בפתאומיות ושוב הוא התעטף בשתיקה.

את תמיר הכרתי לראשונה לפני כשבע שנים, כשהחל את לימודיו בכיתה א'. למעשה עוד לפני שהכרתי אותו, הפסיכולוגית שלו התקשרה אלי ודיווחה לי על התנהגותו הבעייתית, התקפי הזעם שלו בבית הספר, צעקות, חפצים העפים לכל עבר ומערכת חינוך חסרת אונים לנוכח התנהגותו.

לכן, כשתמיר פסע פנימה לחדר מעט הופתעתי. לא "בריון קשקשים" הופיע לפני אלא ילדון צנום, עדין למראה, יפה תואר ושקט, מאוד שקט.

למעשה הסיפור עצמו נשמע די שגרתי לילדים אשר מתקשים להסתגל למעבר ללימודים ממסגרת הגן לבית הספר.  עוצמת התגובות שלו הייתה חריגה אך עדיין מדווח היה כי מבחינה חברתית תמיר היה די מקובל אם כי הוא הרבה להתעמת עם חבריו .

הוריו של תמיר לא ממש הבינו על מה המהומה ומה רוצים מבנם. אימו הייתה מאוד מגוננת, הביעה תרעומת כלפי צוות בית הספר ונשמעה מאוד מופתעת כאשר המלצתי לה להפנות אותו גם להערכה פסיכיאטרית. יש לציין כי עוד לפני הגיעו אלי הומלץ על טיפול בריטלין אך אימו התנגדה לטיפול זה.

מאז לא ראיתי את תמיר, שוחחתי עם הפסיכולוגית שלו פעם נוספת ובזה הסתיים הטיפול שלי לאור אי רצון של ההורים לטיפול תרופתי ולהמשך מעקב.

ראיתי את תמיר שוב לפני מספר חודשים. כיום הוא לומד בכיתה ח', כיתה קטנה.......... עברו כמעט 7 שנים ולקח לי זמן להיזכר בפרטי הביקור הקודם. מעניין כי למרות מספר השנים הרב יחסית נעורו פרטי הפגישה בזיכרוני (כמובן גם אודות למידע עליו במחשב שלי כולל התמונה שלו מאז – אני נוהג לצלם את כל הילדים המגיעים אלי לאבחון).

תמיר גדל, בגר, עלה במשקל. הילד העדין מאוד למראה השתנה. כיום הוא נער כבד גוף, עדיין תווי פניו יפים אך מלאים והעיניים.... קשה היה לי להתרשם מהן, הן כה הרשימו במפגש הראשון ועתה הוא אינו מישיר מבט אליי.

הוריו של תמיר נראים עייפים, אולי אף מותשים. כיום אימו פחות לוחמנית, בקול שקט רווי כאב היא מגוללת את סיפורו... והסיפור מטריד, מאוד מטריד......

תמיר למעשה לא מתפקד כיום כתלמיד, הוא נכנס ויוצא מהכיתה, משוטט, מרבה להתווכח, מין "עוף מוזר" כזה, ללא חברים, מרבה לריב עם ילדים המקניטים אותו, מרגיזים אותו וגורמים לו לאבד את עשתונותיו...

"הוא ילד טוב, הוא מאוד אוהב אותי" מציינת אימו . "הוא קשור אלי, הוא מסתובב איתי בקניון, מחזיק לי את היד בחוזקה, ואני אף אומרת לו לפעמים, תמיר, תפסיק, אתה כבר ילד גדול". תמיר אוהב לשוטט בקניונים, לבד, לעתים עם אימו. תחביב מיוחד אימץ לו. הוא משווה מחירים של מוצרים שונים, רושם אותם בפנקס קטן ואז חוזר לביתו ונותן להוריו שלל עצות בנושאי צרכנות נבונה וחסכונית.

תחביבים מוזרים לו לתמיר. את נושא הכדורגל ניתן היה עוד להבין אבל הגילוי הבא ממש הפתיע אותי. "תסתכל" אומר לי תמיר ומראה לי את צג הטלפון הנייד שלו- אמנם התמונה מעט מטושטשת אבל ניתן היה להתרשם מצילום של עוגת קצפת מפוארת. ואז מתגלה לי התחביב העיקרי של תמיר. שף, טבח הוא רוצה להיות לכשיגדל. כל היום הוא רוקח וממציא מיני תבשילים פיקנטיים, יצירתיים וטעימים.... יושב הוא עם אימו במטבח ולומד את רזי הבישול, משוטט באינטרנט ולומד בעל פה מרשמים. לאחר כל ארוחה שהוא הכין הוא דואג לצלם ולקטלג במחשב.

אני יושב , משוחח עם הוריו, לעתים גם הוא מצטרף לפרק זמן קצר לשיחה. התמונה מתחילה להתבהר, פיסות התשבץ של תמיר מתחילות להסתדר במקומן...

הפעם ההורים הביעו פחות התנגדות ובעקבות המלצתי פנו ההורים לרעייתי, לביצוע אבחון פסיכיאטרי והמעגל נסגר....

למחלות ברפואה שמות שונים ומשונים. לעתים מאוד מקצועיים ובלתי מובנים, לעתים על שמות של החוקר אשר גילה אותן, לעתים מתארות תסמין חשוב ועוד. שמות אלו נועדו להנציח שמות של חוקרים, לאפיין מחלות אך בדרך כלל הן אינן לוקחות בחשבון את החולה עצמו, את המבוגר, את הילד אשר לשמו מוצמד תואר כלשהו ולעתים הוא מפחיד, זר, עוין אף יותר מההפרעה עצמה.

האנס אספרגר הוא רופא הילדים האוסטרי אשר על שמו קרויה תסמונת אספרגר. שם מוזר, מעט מפחיד – אספרגר. ככל שמגלגלים את השם על הלשון הוא מצטייר כעוין, שם מבשר רעות.

בשנת 1944 פרסם רופא הילדים האוסטרי מאמר על ארבעה ילדים אשר התקשו להשתלב חברתית. ילדים עם קושי בתקשורת בלתי מילולית, ילדים עם סגנון דיבור מהיר, עמוס בפרטים בתחומי ענין משונים אותם הם טיפחו בצורה כפייתית.

לתמיר יש תסמונת אספרגר...... תמיר הילד הבודד, האנציקלופדיה לכדורגל, הילד המשוטט לו לבד (או יד ביד עם אימו) בקניון ובודק ומשווה מחירים של מוצרים שונים, הילד עם הקושי ליצור קשרים חברתיים, המשחק ליד ילדים אחרים ולא איתם, הזוכה להקנטות חוזרות ונשנות, התקפי זעם ותסכול, הילד שרוצה לבשל, להיות השף הכי טוב בעולם. 

תסמונת אספרגר היא הפרעה המתעתעת בכולם – בילדים, בהורים, במורים, ובצוות מקצועי אחר. היא קשה לילדים ומאוד קשה להורים. לעומת ילדים אלו אשר לעתים תכופות נוח להם בבדידותם החברתית הרי ליבם של הוריהם נקרע למראה המהמורות אליהם ילדם נופל לעתים כה תכופות, הקושי שלו במסגרת הבית ובעיקר הבית-ספרית, החשש הגדול מהעתיד הצפוי לילדם בבגרותו.


תמיר יושב במשרדי, משחק ללא הרף בטלפון הנייד שלו, מחליף בו תמונות של עוגות מעוררות תאבון. הוא רוצה להיות טבח, שף, שף גדול. הוא רוצה לכבוש את העולם ובמטבחון שלו אין ילדים נוספים, שם הוא מבשל בשקט, בלי הפרעה, בלי הקנטה. שם תמיר מוצא שקט, כמעט שלווה ולמרות גילו הצעיר הוא חש את עצמו כמי שנושא שמו האמיתי - לא נער שמנמן, מוזר, עם שם של הפרעה בעלת שם ארוך ומפחיד - אלא תמיר, השף הגדול מכולם........................

 
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  

 

כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008