1100 גרם של אהבה....../דר' עדי אדר






דצמבר 2011

זהו ספק סיפור, ספק קינה על כלב זעיר, זעיר מאוד .
אמיגו היה כלב צ'יוואווה זעיר, זעיר אפילו במונחים של גזע כלבים זה שהוא הקטן ביותר בעולם. בשיא תפארתו אמיגו שקל כ- 1400 גרם...

לעתים העיניים דומעות, והפעם העיניים דומעות על אובדן, על אהבה ללא מיצרים וגבולות, על 1100 גרם של אהבה..... ואם נחפש הקשר לנושא השזור בכל האתר של מכון אדר -הפרעות קשב וריכוז - הרי שאין כבעל חיים אוהב ואהוב לשפר איכות חיים של ילד עם הפרעת קשב, ללמדו מושגי אחריות ולאפשר לו רגעי רוגע בחייו הסוערים והפעלתניים.

אמיגו הגיע אלינו לפני 14 שנים, יצור זעיר שכולו עיניים ופרווה לבנה. קראנו לו אמיגו, חבר בספרדית וברבות הימים אמיגו היה כלב זעיר אך חבר ענק......

הוא השתלב בעולמן של הכלבות הגדולות בביתנו, כלבת גולדן רטריוור, דלמטית וסמויידית אך הקשר שלו, הכמעט בלעדי בשלב זה היה לבתנו, נועם. בחדרה הוא שהה שנה תמימה ולא העז להוציא את עצמו החוצה ממפתן חדרה. שנה תמימה הייצור הזעיר הזה הצטנף בחדרה....

אמיגו רכש ביטחון ואט ואט פסע לעולם הגדול מעבר למפתן החדר...הוא הפך לכלב מתוק, אמיץ, היודע לעמוד על זכויותיו מול כלבות הגדולות ממנו עשרות מונים... מדהים היה להיווכח איך הוא תמיד ידע לחמוק מכל פגיעה ופציעה ולמעשה בכל שנות חייו הוא לא נפגע מאף אחת מהכלבות הגדולות שלנו.

שנים חלפו ואמיגו הקטן הפך לאב גאה לחמישה כלבי צ'יוואווה לבנים, יפים וגם גדולים בהרבה ממנו.

ביתנו, בית משפחת אדר התמלא במהלך השנים בצהלות ונביחות כלבים, מרביתם צאצאיו של אמיגו.....ואילו הוא הכלב הקטן שכל חייו נאבק על מקומו מול גדולים, חזקים ממנו החל אט אט להיחלש... אט אט להזדקן.. גופו הזעיר החל להיכנע וזיקנה קפצה עליו.

אמיגו החל "לבקר" תכופות בבית חולים הוטרינרי בבית דגן וגם שם הוא היה לאטרקציה... טיפולים, בדיקות, ניתוחים, אקו לב... היצור הקטן הזה נשא הכל בגבורה כאשר אנו חגים סביבו, מקפידים יום יום לטפל בו בתרופות שונות. הגבולות היטשטשו בין אדם לכלב. בלהט הטיפול אף רכשנו שני בלוני חמצן אשר המתינו לו לעת צרה....

אמיגו'לה היה כלב קטנטן, מזערי, כחוש וקשיש, עם לב ענק ושמחת חיים ללא גבולות.. מאז שנועם גדלה, התגייסה, התבגרה, הוא נכרך אחרי רעייתי, דפנה והיא אחריו. הצורך בטיפול מיידי, אינטנסיבי בכלב קטן שמעולם לא יילל או רטן על מר גורלו רק העצימו בה את אהבתה כלפיו. יום יום היא דיברה איתו על אינסוף דברים, ליטפה את ראשו העגלגל אינספור פעמים...

בימיו האחרונים חשנו בהרעה נוספת, התכנסות שלו, האטה, ירידה במשקל... המולת הכלבים בביתנו כבר לא דיברה אליו והוא רק התרפק על דפנה....

והבוקר הבלתי נמנע הגיע... דפנה חשה בכך ונשארה איתו בבית...אמיגו שכב בחיקה, חלוש ובאפיסת כוחות.. בתו האהובה של אמיגו, שר היפה, באה אף היא להתרפק עליו... ודפנה התנדנדה קלות על הכורסא, שרה לו, ...כלב מתוק שלנו... קצב הנשימות שלו התגבר ונדמה היה שהוא נאנח לעתים. הוא הביט בדפנה מספר פעמים.. היא ליטפה את ראשו, דיברה אליו ...ולפעמים העיניים דומעות, והדמעות זולגות.... דפנה הודתה לו על כל שנותיו בביתינו, על היותו כלב מצחיק, דעתן, חכם ומתוק כל כך. היא ביקשה ממנו שהפעם לא יילחם להישאר איתנו, כי הוא כבר חלש, עייף ותשוש. הוא נשם נשימה מאוד ארוכה וגופו הקטנטן נשאר רפוי בחיקה.......

דפנה שקלה את אמיגו מספר דקות לאחר מותו - 1100 גרם... 1100 גרם של אהבה... של אהבה ללא תנאים, אהבה ללא גבול..

סיפור זה נכתב באהבה וגעגועים לכלב קטן ואהוב אך גם בהערכה רבה לבנותיי ולרעייתי אשר הרעיפו עליו אהבה אין קץ ולימדו גם אותי (אשר כל חיי חגים סביב בעלי חיים ואהבה אליהם) פרק מרגש ביחסים בין בני אדם לכלבם.



הקבר של אמיגו הקטן....


 
 
דף הבית 
אודות  
תהליך האבחון של הפרעת קשב 
מבחנים ממוחשבים  
שאלונים להורדה  
שאלונים לאבחון עצמי 
מאמרים 
עדכונים 
קטעי וידאו 
...אימרות כנף של 
...ולעתים העיניים דומעות 
לילדים ונוער 
פורום 
דרכי הגעה  
קישורים מומלצים 
צרו קשר  

 

כל הזכויות שמורות למכון אדר © 2008